גן שלנו מה יקר הוא - גני הילדים הקיבוציים ממומנים ומפוקחים על-ידי משרד החינוך. לפני שהחברים המופרטים משלמים מחיר מופקע, כדאי להם לברר מה אומרות התקנות

גן שלנו מה יקר הוא
מאת רונן סנדר, 24.8.2006



 

גני הילדים הקיבוציים ממומנים ומפוקחים על-ידי משרד החינוך. לפני שהחברים המופרטים משלמים מחיר מופקע, כדאי להם לברר מה אומרות התקנות

על פי משנת המפריטים מטרת  המעבר לשכר דיפרנציאלי היא להעביר את האחריות מהקיבוץ אל החבר. כשהחבר אחראי לפרנסתו והוצאותיו תתנהל הכלכלה הפלא ופלא ביעילות והקיבוץ יפרח. ואולם הסברים לחוד וביצוע לחוד - הנה דוגמא שאינה משתמעת להרבה פנים.

קיבוצים דיפרנציאלים רבים אינם משאירים לחברי הקיבוץ הרבה שיקול דעת כאשר מדובר בשליחת ילדיהם לגני הילדים. במקרים רבים זה נעשה בניגוד לחוק חינוך חובה והוראות משרד החינוך. חוק חינוך חובה למי שאינו בקי, חל גם על גני טרום חובה וגני חובה כאשר תשלומי ההורים מחולקים לשניים: לתשלומי חובה; ולתשלומי רשות המשולמים רק בהסכמת ההורים עבור כל שירות ושירות (גם כאן בהגבלה של עלויות) הניתן לילדים, זאת כאשר יש שירותים שאין לחייב עבורם בשום מקרה.

לדוגמא, תשלום החובה היחידי עבור גן חובה הינו 32 ₪ לביטוח. כל חברי הקיבוצים הדיפרנציאלים השולחים את ילדיהם לגני חובה יודעים שהתשלומים החודשיים שהם נדרשים לשלם נעים בין 800 ל-1,400 ₪ לחודש, סכום גבוהה לאין שיעור בהשוואה להוראות משרד החינוך.

בהתדיינות שנערכה בין אמנון שמחה חבר נצר סרני לבין קיבוצו על גובה שכר גני הילדים, נדרשה מסכת של לחצים והתערבות של וועד ההורים הארצי עד שמשרד החינוך הוציא מכתב מפורש שאינו מותיר  ספק כי לאיש זכות לשלוח את ילדיו לגן החובה בקיבוץ על פי הנהלים של משרד החינוך.

הצגת מכתב זה לא שכנעה את ההנהלה בקיבוץ נחשון, גם לא פסק דין שנפסק כנגד אחד המושבים השיתופיים (פורסם לפני כמה שנים בעיתונות הקיבוצית) על שהפקיע מחירים מתושבים וסילק אותם מהמושב בעקבות סכסוך על התשלומים לגן.

כאשר מספר הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם לגן על פי כללי משרד החינוך, החליטה הנהלת הקיבוץ בניגוד לרצונם לחייב את כל ההורים עבור הגנים בסכומים שנקבעו ע"י הקיבוץ ללא זכות בחירה ותוך התעלמות מחוק חינוך חובה.    

 

****

 

מינואר 2006, כאשר עבר הקיבוץ לשכר דיפרנציאלי, חויבו החברים ששלחו את ילדיהם "לגן רקפת" (גן של משרד החינוך) ב- 1,320 ₪ לילד עבור כל חודש ובשנה הקרובה יעלה המחיר ל 1,420 ₪. הקיבוץ אמנם מעניק סובסידיה למשפחות ששני ההורים חברי קיבוץ ובעלי הכנסה נמוכה, אולם סובסידיה זו מותירה עדיין מחיר גבוה בהרבה מהתשלומים שעל פי חוק חינוך חובה.

לאחר בקשות חוזרות ונשנות שלי מהקיבוץ לחייב עבור גני הילדים על פי הנוהל של משרד החינוך, ולמרות ששתי בנותי נשלחו לגן תוך הקפדה על כללי משרד החינוך (עד 1:20 בצהריים) ומאחר שהקיבוץ שלח ללא רשות את ידו לתקציבה של אשתי והוציא את הכספים מחשבונה הפרטי בניגוד להתראות בכתב שנשלחו לקיבוץ, הוגשה תלונה למשרד החינוך כנגד הקיבוץ.

משתי התשובות בכתב של משרד החינוך אין מקום כלל לספק שהקיבוץ הפר את החוק והוראות מנכ"ל של משרד החינוך. אין ספק שמשרד החינוך עומד על דעתו שיש להקפיד על החלטות הכנסת וההוראות של חוק חינוך חובה. הנה הלינקים למכתבי התשובה ממשרד החינוך:

 

מכתב 1

מכתב 2 

 

למי שתוהה ייאמר כי בניגוד למסופר לא פעם ע"י הנהלות הקיבוצים, הרי שהגנים בקיבוצים שייכים, ממומנים ומפוקחים ע"י משרד החינוך (לא אמור לגבי לפעוטונים ובתי תינוקות). ניסיונות להפעיל לחץ על חברים או תושבים בקיבוצים להוציא את ילדיהם מהגן בקיבוץ כאשר אינם מעוניינים לשלם את הסכום השרירותי שנדרש ע"י הנהלת הקיבוץ אינם חוקיים. אין לגן ציבורי בישוב זכות חוקית למנוע מילדי הישוב את שהייתם בגן הציבורי של המקום.

חשוב להזכיר להורים כי חוקי משרד החינוך תקפים רק לכללי משרד החינוך ואם בחר הורה לשלוח את ילדו לצהרון שאינו במסגרת חוק חינוך חובה, הרי שיידרש לשלם את הסכום שנקבע עבור הצהרון ומשרד החינוך לא יתערב בהתדיינות על גובה התשלום שישולם עבור הצהרון. אי לכך רצוי לו להורה שאין ביכולתו וכוונתו לשלם את הסכומים הגבוהים שדורש הקיבוץ להקפיד על כללי משרד החינוך ולהתייעץ עם הגורמים המתאימים כדוגמת ועד ההורים הארצי.

עדיין לא ברור אם הנהלת נחשון תתמיד בסירובה להתנהל ע"פ משרד החינוך. אולם, ללא קשר לדוגמא זו, קיימות עוד דוגמאות בהן קיבוצים דיפרנציאלים מתנהגים בכפל פנים: כאשר נוח להנהלה היא משאירה את החבר לנפשו בטענה של כללי שוק חופשי; כאשר היא נתקלת בבעיה ניהולית לא פתורה הנובעת מעיוותי השיטה הדיפרנציאלית, היא מטילה על החבר לשאת בהוצאות ובתוצאות.

 

 

התימחור הגמיש

 

הגדרת מרכזי רווח הנה כלל ראשוני ובסיסי באנליזה של רווח והפסד. חברות ותאגידים מבודדים את הפעילויות שלהם למרכזי רווח כדי למקסם את רווחיות התאגיד.

כלל בסיסי זה נשכח כמו עוד כמה כללים כאשר חברי ההנהלה חפצים בייקרו של מי מהמקורבים או בפעילות עסקית שאינה רווחית. דרך מעניינת להפוך ענף כושל לרווחי ראיתי כאשר קראתי דו"ח מאזן של פעילות עסקית. בפשטות, הצמידו לענף המפסיד פעילות של השכרת שטחים מסחריים והפכו אותו ל"רווחי".כך הפכה לה בקלות פעילות עסקית הדורשת סגירה מיידית לרווחית ובעלת זכות קיום.

בדרך זו ניתן להפוך עוד כמה ענפים מפסידים לרווחיים: למשל, ניתן לקבוע שהמספרה תהיה אחראית על השכרת חדר האוכל וכך תהפוך לרווחית.

אפשר להחליט שהמוסך ישכיר שטחים ומגרשים למפעל או שישכיר את הסככות שברשותו לשוכרים חיצוניים ויהפוך בין היתר לחברת נדלן.

קראתי דו"ח אחר של חברה המצטיינת בהוצאות שיווק נמוכות מאוד, בשעה שהנהלתה מעניקה משכורות אסטרונומיות למנהלים. מה עושים? מאחדים את הוצאות השיווק עם הוצאות הנהלה תחת סעיף אחד ומטשטשים  את שכר המנהלים.

כשהנהלה משחקת במספרים כדי לטשטש כשלים ניהוליים לא יסייעו הפרטות או שכר דיפרנציאלי, יש להחליף מיד את ההנהלה והדירקטוריון.

 

הערת מערכת "שווים": מנהלת הקהילה של נחשון העדיפה לא להתייחס לטענות המוצגות במאמר.

 




ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט