קיבוץ נטול קיבוצין - בעוד אמו עסוקים בהכנות לחנוכת ההרחבה הקהילתית שתתקיים ברוב פאר ביום העצמאות, מזמזם יתוש קטן וציני ליד אוזני: האם אין זו מסיבת סיום הקיבוץ?

קיבוץ נטול קיבוצין
מאת יזהר בן-נחום, 4.4.2007

בעוד אמו עסוקים בהכנות לחנוכת ההרחבה הקהילתית שתתקיים ברוב פאר ביום העצמאות,  מזמזם יתוש קטן וציני ליד אוזני: האם אין זו מסיבת סיום הקיבוץ?


במה נפתח הפעם? בחצי הכוס הריקה, או חצי הכוס המלאה? בואו נתחיל עם החצי הריק, כדי שנוכל לסיים בנימה אופטימית. לראשונה מאז נוסד קיבוץ "ספיח", שהפך לבית קמה, נותר חדר האוכל שלנו ריק בליל הסדר. על-פי העיתונות הקיבוצית ומקורות מידע פרטיים דווקא נערך השנה סדר פסח משותף בקיבוצים לא מעטים, ולא רק בקיבוצים שיתופיים, אלא גם בחלק מהקיבוצים ה-so-called "מתחדשים", אבל אצלנו, בבית קמה, בוטל הסדר המרכזי בשל מיעוט נרשמים. מכיוון שכך אירע גם בראש השנה, נראה לי שאפשר לסתום את הגולל באופן רשמי על שני החגים החשובים ביותר בלוח השנה היהודי ועד לא מכבר – גם בלוח השנה של בית קמה.

 

מצד שני, ותסלחו לי אם אני עובר לחצי הכוס המלאה מהר מכפי שהבטחתי – חנוכה היה פגז, בפורים ילדים התמלא המועדון במאות ילדים שאפילו רכזת ועדת החינוך לא זיהתה, לפורים מבוגרים קפצתי רק לדקה, אבל הספקתי לראות קהל רב ושמח וביום העצמאות הולך להיות פיצוץ אטומי. שבועות לא הפסיק אף פעם להיות להיט היסטרי – אז על מה אתה בוכה? חג הולך וחג בא והקיבוץ, סליחה, היישוב, לעולם עומד. עומד? מי אמר עומד? מזנק קדימה בתנופה אדירה!

 

ופה בעצם הבעיה. זוהי בדיוק הנקודה שבה נפגשים שני חצאיה של הכוס. בימים הפסימיים של "כל בדיחות אשכול" בשלושה כרכים, היתה גם בדיחה על "הזמנות חגיגיות למסיבת סיום המדינה". ברשותכם, נעזוב את המדינה בצד כרגע, אבל ביום העצמאות הקרוב אנחנו הולכים לחגוג ברוב פאר והדר את חנוכת ההרחבה הקהילתית. הולך להיות אירוע מושקע – משהו משהו, אבל יתוש קטן וציני, אי שם בחלקה האחורי של הגולגולת, ממשיך לזמזם: האם אין זו מסיבת סיום הקיבוץ?

 

שתוק כבר, אנחנו ממהרים להשתיק אותו בזעם, את היתוש הטורדני. עוד מעט יבוא פשאלי מהמועצה להדביר אותך. מה אתה משבית לנו שמחות? أللی فاتمات אללי פאת – מאת, אומר הפתגם הערבי. מה שהיה – מת, וכשיש לנו כל כך הרבה חיים חדשים מול העיניים, צריך לשמוח ולא לבלבל את המוח ("לבלבל במוח" היו אומרים הוותיקים של בית קמה).

וחוץ מזה, למי יש זמן לבכות, כשעבודה רבה כל כך מצפה לנו? גם בהרחבה הקהילתית אנחנו אוטוטו ("מה אוטוטו? מחר בבוקר!") ביום שאחרי החגיגות. בקיבוץ בצפון הגישו עשרות משפחות מההרחבה תביעה משפטית נגד הקיבוץ. מה פתאום אנחנו צריכים לשלם בעד הבריכה ובעד הספרייה? שואלים התובעים. אם אני ארצה, אני אעשה מנוי. בראש התובעים, כמה צפוי, עומדת בת קיבוץ. אם הייתי רוצה קיבוץ, היא אומרת, לא הייתי טורחת לבוא לכאן. יכולתי להישאר בקיבוץ שלי.

 

ואנחנו דווקא מצפים לאנשים שיבואו לכאן כי הם מחפשים, בנוסח הגשש החיוור "מיץ נטול מיצין", או "קיבוץ נטול קיבוצין". "יש לי פה כל היתרונות של הקיבוץ בלי החסרונות שלו", אמר לי חבר ילדות שעבר מקיבוץ בצפון ליישוב קהילתי במרחק עשר דקות נסיעה. פירוש רש"י: עצמאות כלכלית יחד עם רמה גבוהה של קהילתיות. אבל מה שמטריד אותי יותר מעצם הויכוח על מה משלמים, איך וכמה, הוא הפנייה לבית המשפט. אני יודע שאנחנו הולכים לסיפור לא פשוט וצפויות לנו עוד מחלוקות רבות. אני מקווה שנפתור אותן ברוח חברית, מבלי להזדקק לתביעות משפטיות. רמה גבוהה של קהילתיות תורמת ליצירת רוח חברית, אבל איך נגיע לרמה גבוהה של קהילתיות בלי רוח חברית?

אז שיהיו לכולנו חגים ומועדים שמחים.                            


לממארים של יזהר בן-נחום


ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט