חובת ההוכחה עלינו
מאת ישראל רפפורט, 7.9.2005

לאחר שסערת השינוי נרגעה, יש צורך במרכז למחקר ופיתוח של הקיבוצים
 

"רוב האנשים מגיעים למסקנה ברגע שהם מתעייפים לחשוב", הוא אחד מהמשפטים החשובים של המהנדס מרפי.

 

בשאלת "הקיבוץ לאן" נראה כי מטוטלת ה"תזה, אנטי-תזה וסינתזה" הולכת ומתייצבת.  במרץ 2004 אימצה הממשלה את מסקנות ועדת הסיווג ויותר מ-50% מן הקיבוצים עברו לשכר דיפרנציאלי. הסערה הגדולה נרגעה מעט.

 

ב-2005 כבר די ברור שהקיבוץ איננו אליטה מובילה, הוא איננו כלי לבניית חברה ישראלית סוציאליסטית, או כל כלי בידי... הוא צורת חיים שונה המצליחה לשרוד חרף "רוח הזמן" הקפיטליסטית הנושבת בארץ ובעולם ונושאת עמה אינדיבידואליזם, הפרטה ונאמנות של האנשים לעצמם בלבד. כיצד פועלים נגד הרוח?

 

כארגון בעל אינטרסים, התנועה הקיבוצית מיוצגת על-ידי מזכירות התק"צ באופן סביר.

 

לא כך בהיבט הרעיוני. התנועה, שליבת ערכיה סולידריות, שיתוף ושיוויון, לא פיתחה כלים לפעולה בסביבה לעומתית, זאת למרות שיש קיבוצים וקבוצות של צעירים המעוניינים לקיים ולפתח את הרעיון הקיבוצי-שיתופי.

 

עד עתה, כחלק ממאבק ההישרדות, הציעה התנועה פתרונות שהיוו ביטוי רעיוני "למתרחש בשטח". היום, כשיש סימני התייצבות, על התנועה לבנות מודלים שיטתיים ופתרונות מערכתיים כדי לענות על צורכי הקיבוצים המתחדשים והשיתופיים לעתיד.

 

התנועה במרכז

 

לצורך זה על התנועה להקים מרכז למחקר ופיתוח הקיבוצים - מו"פ הקיבוצים" לבד מחשיבותו לקיבוצים, הוא יחזיר למזכירות התנועה את מקומה המרכזי והראוי כסמכות מקצועית בכל נושאי הקיבוץ: מול החברים, מול בעלי התפקידים בקיבוצים ומול החברה הסובבת. המו"פ הקיבוצי יעסוק בכל מסגרות החיים הקיבוציות וביחסיהן עם הסביבה. הוא יציג ויפתח תשתית משפטית, כלכלית, פוליטית, חינוכית, תרבותית ורעיונית שעליה יוכלו הקיבוצים לבנות ולצמוח.

 

המרכז יאגור את הידע, המידע, הניסיון וה'שכל' הפזורים בקיבוצי התנועה ומחוצה להם: באקדמיה, במפלגות, במכוני מחקר בארץ ובעולם, יש מוסדות שישמחו לסייע, לתמוך ולהשתתף במחקרים ופרויקטים. שלא כמו מכונים תנועתיים קיימים המתמקדים בהיסטוריה שלנו, במרכז זה הפוקוס יהיה על העתיד.

 

מבנה המרכז

 

ברור כי פונקציות מסוימות של המרכז המוצע יוכלו למלא מחלקות תנועתיות קיימות: איסוף, עיבוד וניתוח המידע כלכלי ייעשה באגף הכלכלה; עבודה ופרנסה בקיבוץ השיתופי יטופלו בידי 'מעוף לקיבוץ' המשרת כיום מעל 40 קיבוצים. למכון לחקר הקיבוץ, למכון לייעוץ ארגוני ולמחלקה המשפטית יהיה חלק חשוב במו"פ וכך באשר לאגף הרכזים.

 

המרכז הזה חייב להיות חלק מסדר יומה של התנועה, כאשר פעיליו משתייכים לשני מעגלים: המעגל השיתופי ומעגל הקיבוץ המתחדש. יחד עם חברים בעלי ניסיון וידע בקיבוצים, יוקמו קבוצות עבודה לפעילות וחשיבה משותפת לצורך הכנת ניירות עמדה, פיילוטים ומודלים לשם קבלת הערות והארות.

 

תפקידי המרכז

 

חלק 1: הבהרה והגדרת חזון הקיבוץ לשנות ה-2000

זאת בהתחשב במציאות הישראלית והעולמית וב'רוח התקופה'.

חלק 2: איסוף מידע וידע מהקיבוצים וממקורות נוספים.

המדובר בנתונים כלכליים, חברתיים, משפטיים ובהפקת סקרים, עיבודם וניתוחם.

 

חלק 3: הפקת ניירות עבודה

יצירת מודלים אלטרנטיביים לקיבוצים שונים בתחומים השונים.

 

סוגי הקיבוצים:

  

1.            לפי הסיווג: מתחדשים - שיתופיים (או או)

2.            לפי איתנות כלכלית: חזקים - חלשים (רצף, יצירת קבוצות לפי רמת האיתנות, מבני המשק וכד')

3.            לפי מיקומם: פריפריה - מרכז.

4.            לפי הרכב האוכלוסייה, חברים/אחרים, מנהיגות וכד'...

5.            ועוד...

 

נושאים ותתי-נושאים מרכזיים למחקר ויצירת מודלים:

 

1.      עבודה ומשאבי האנוש: עבודה ופרנסה, מוטיבציה, יחסי עובד מעביד ועוד...

2.      ערבות הדדית, הגבול התחתון, הגבול העליון... המרכיבים והכיצד...

3.      ביטחון לחבר: פנסיה, שיוך נכסים ודירות, קרנות חיסכון לירושה/לחיים...

4.      צמיחה דמוגרפית וקליטה: מעמדות שונים בקיבוץ, מסלולי צעירים, הרחבות...

5.      החינוך בקיבוץ ולקיבוץ.

6.      תרבות: האם יש תרבות קיבוצית, מהי? איך?

7.      מבנה המשק הקיבוצי בשנות ה-2000.

8.      עוד תחומים.

 

מרכז אחד - שתי חטיבות

 

ב-28.3.2004 אישרה ממשלת ישראל את המלצות ועדת הסיווג והכירה בשני סוגי 'קיבוץ': 'שיתופי' ו'מתחדש'. בקיבוץ המתחדש יש תהליכי הפרטה עמוקים, שכר לא שוויוני וערבות הדדית בסיסית. בקיבוץ השיתופי ממשיכים להתקיים הערכים המסורתיים של שיתוף, שוויון וערבות הדדית מלאה.

 

מכאן שברור כי הפתרונות והמודלים שיוצעו לשני סוגי הקיבוצים אלה יהיו שונים.

 

כמענה לדיכוטומיה זו ולמען הפיתוח והצמיחה של שני סוגי הקיבוצים, מוצע שאיסוף הנתונים ועיבודם ייעשו במשותף לכלל הקיבוצים. מאידך, הפקת ניירות העמדה והצעת המודלים (פרק 3), ייעשו בשתי חטיבות נפרדות: כל חטיבה תציג כלי עבודה ייחודיים ומודלים לסוגי הקיבוצים שבהם היא מטפלת. מובן שהפעילות תיעשה תוך אינטגרציה ושת"פ בין החטיבות ובחסותה של מזכירות התנועה.

 

מאז משבר הקיבוצים וקריסת מדינת הרווחה, יש לכאורה רק כיוון אחד: הכיוון הקפיטליסטי, 'סוף ההיסטוריה'... 'כולם יגיעו לשם, זה רק עניין של זמן...'.

 

בגלובוס, המתכנס לכפר אחד, יש אנשים שאינם משלימים עם דטרמיניזם זה, ומייחלים לשותפות וסולידרית בין הבריות ובהסדרים הבנויים על צדק ושוויון חברתי.

 

נוכל למצוא שותפים אמיתיים לחידוש המחקר והפיתוח של הקיבוץ בקרב אנשי אקדמיה, בארץ ובעולם, במפלגות סוציאל-דמוקרטיות באירופה, באנשי קואופרציה אשר ראו בקיבוץ תופעה ייחודית, ביועצים אסטרטגיים ו'חולמים' נוספים. נראה שגם מימון לפעולות אלה יהיה אפשר להשיג עם שותפים נכונים.

 

זה לא בשמים. זה אפשרי. חובת ההוכחה עלינו. יש די חברים בעלי יכולת שהקיבוץ יקר להם, אשר יירתמו למשימה זו ויתרמו מיכולתם.

 


 

ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט