געגועים לועדות הקיבוציות - המרתן של הועדות הקיבוציות במנהלים חיצוניים ובדירקטוריונים יקרים איננה ערובה לאיכות ניהול טובה יותר ולתוצאות מוצלחות
געגועים לועדות הקיבוציות
מאת פלג מור, 28.5.2006

 

 

המרתן של הועדות הקיבוציות במנהלים חיצוניים ובדירקטוריונים יקרים איננה ערובה לאיכות ניהול טובה יותר ולתוצאות מוצלחות


חטאים לרוב נתלו בו, בקיבוץ השיתופי, ושפע של תלונות מוטחות כלפיו, בוודאי בתקופה זו, כאשר קצרה רוחם של רבים להפכו ל"קיבוץ מתחדש". תדיר נשמעת גם הטענה כי מידת החופש הניתנת לחבר בקיבוץ השיתופי לחיות את חייו לפי הבנתו היתה ועודנה מצומצמת מאד.

לפי תיאוריה זו לא היה הקיבוץ אלא מעין בית סוהר גדול והחבר כלוא בתוכו כאסיר באזיקים

ששמו על ידיו ורגליו כל אותם מוסדות, החלטות וועדות, הפועלות בשם הצורך לשמור על שוויון ושיתוף. לדעת חסידי גישה זו אפילו ערכים אלו עצמם, ולא רק המוסדות העוזרים לשומרם, נועדו לשים כבלים על הליכותיו של חבר הקיבוץ ולהשגיח על צעדיו. כך לא נותר לו, לחבר האומלל, שמעולם לא ידע חופש אמיתי מהו, אלא לנסות לפלס דרכו כמיטב יכולתו בינות להררי התקנונים, תילי ההחלטות ואינספור הועדות, השיחות והאסיפות העומדות לו למכשול וסוגרות עליו מכל עבר.

פרק אימים מיוחד במסכת קטרוג זו, חובה לחובבי הז'אנר, עוסק בוועדות שנתקיימו בקיבוץ,

ומפרט עד כמה היה החבר תלוי בהחלטותיהן ועד כמה שלטו בכל תחומי חייו. כל כך נוראה ואיומה היתה הטראומה שהשאירה אחריה שיטת הוועדות, עד כי בתקנון מחדש אחד מצאנו כתוב 'בקיבוץ לא יותר קיומן של ועדות'!  ואמנם עדים אנו לירידת קרנן, גם בקיבוץ השיתופי. את מקומן תפסו, ברוח הימים האלה, מועצות המנהלים והמינהלות, בראשן המנהלים ויושבי הראש  שהחליפו את הרכזים והאחראים הצנועים של פעם.

 

****

האמנם היו הועדות, בייחוד בקיבוץ המסורתי, מכשיר לשליטה בחיי החברים או דווקא להפך, חלק מביטוי של דמוקרטיה ישירה ומשתפת שאפשרה לקבוצת החברים לשלוט בחייה? האם הפיחות שחל במעמדן בשנים האחרונות הוא תוצאה הכרחית של חוסר יעילותן כמכשיר ניהולי, או שמא אין הן מתאימות יותר להווי החיים שנשתנה מאד בחלק מהקיבוצים, עת מושם הדגש על סגנון הניהול שבמרכזו מנהל יחיד בעל סמכות רחבה, ופחות על סגנון ניהול  נרחב ומשתף?  האין כאן ביטוי לירידה במעורבותם ויכולתם של חברי הקיבוץ לקחת חלק בקבלת החלטות על חייהם ומעבר של מוקדי ההחלטה, בעיקר ב"קיבוץ המתחדש", מידיהם של החברים לידיה של שכבת מנהלים, לעיתים חיצונית, שממרום מעמדה הנישא, גם כלכלית, אינה נוטה לראות בחבר  שותף אלא מנוהל, שלא לומר סתם מטרד?

 

קוראיי הותיקים, למודי הניסיון המר, בוודאי כבר מנחשים מה עתיד לבוא עתה.

כן, אני הולך לטעון כי יש בוועדות ובעבודתן, כפי שפעלו בקיבוץ המסורתי, דברים חיוביים רבים. אבל רגע, זה עוד לא הכל. אפילו אוסיף ואטען כי יש בסוג המבנה הארגוני, שהוועדות היו חלק ממנו, ערכי ניהול וארגון העונים היטב על דרישות הניהול המודרניות.

 

הביאו מושג מתחום הניהול המודרני ונראה:  ביזור סמכויות הניהול? הועדות הגשימו זאת הלכה למעשה, כשחלקו ניהול של תחומי חיים מסוימים עם המזכירות ובעלי התפקידים; העצמה  של חברים מהשורה? בשיטה זו שותפו חברים רבים, בעיקר כאלה שאינם ממלאי תפקידים, בניהול הקיבוץ; אוטונומיה ניהולית? זו צורה של ניהול עצמי, הוועדה והחברים בה מטפלים בנושא ספציפי; הכשרת שכבה ניהולית של דרגי ביניים? כאן ניתנה ההזדמנות לחברים לתפוס ראש גדול, בייחוד כמרכזים ואחראים על ועדה, מעין סטג' לתפקידים חשובים יותר; ניהול רחב ומשתף?  בזכות הוועדות ניהול עניני הקיבוץ לא נעשה אנכית, מרום מעלתם של בעלי התפקידים כלפי מטה אל ציבור החברים, אלא היה פרויקט משותף, אפשר לומר אופקי, בו יש גם לוועדות ולחברים בהן מה לומר.

 

נראה לכם שחשובה העבודה בצוותים? העבודה בוועדה היא עבודת צוות קלאסית; הרוטציה  עיקרון חשוב?  הוועדה כבר היתה שם, המנדט של חבריה ניתן מראש לתקופת זמן מוגבלת, מה שמכנים קדנציה; סברתם שניהול נכון מחייב איזון העוצמה והגבלת כוחם של בעלי תפקידים? הוועדה הקלאסית עשתה בדיוק את זה, חלק מסמכות הטיפול בנושא מסוים עבר מהם לידיה; האצלת סמכויות היא יסוד הכרחי? כן, הגבלת כוחם של בעלי תפקידים פירושה האצלת חלק  מסמכותם לידי הוועדה המתאימה; שאפתם לניהול חסכוני שעלותו סבירה? הוועדה שחבריה, לעיתים גם המרכז שלה עושים מלאכתם בהתנדבות, היא דרך ניהול שעלותה המנגנונית אפסית.

 

****

השוו זאת לעלות רכישת הניהול היקר הקיים היום בחלק מהקיבוצים, לעלותם של המנהלים, יושבי הראש החיצוניים, הדירקטורים ומועצות המנהלים, כאשר לא בטוח כלל שעלותם הכבדה של כל אלה היא ערובה  לאיכות ניהול טובה יותר ולתוצאות מוצלחות.

 

המבנה הקיבוצי המסורתי הכולל בתוכו ועדות שהחברים בהן שותפים לניהול הקיבוץ, לצידם של המזכירות ובעלי התפקידים, ביטא את ההכרה כי החברים מן השורה הם בעלי ערך, ניתן לסמוך עליהם ולהאמין ביכולתם. זוהי צורה של הגשמת ערך שוויון ערך האדם.  בהינתן לו האפשרות, כמעט כל אדם  יכול להיות שותף מלא ושווה בהליכי קבלת החלטות הנוגעות לחייו ולחיי חבריו. לפי תפיסה זו קבוצות חברים מסוגלות לעבוד כצוות לאורך זמן, לקבל אחריות על תחום מסוים, כולל דיון פנימי,קבלת החלטות וביצוען על פי העניין.

 

כפי שקורה תמיד בעת ההוצאה מן הכוח אל הפועל , בוודאי נפלו גם עיוותים וליקויים לרוב בעבודת הוועדות בפרט ובמבנה הארגוני של הקיבוץ המסורתי בכלל. מנייתם ותיאורם של פגמים אלה אינם מענינו של המאמר הנוכחי ואשאיר זאת לקוראיו הקבועים של אתר זה. יש מביניהם  שכבר התמחו בכך ולא לי לגזול מהם הנאה זו. 

 

ממהרים אנו בשנים האחרונות להיפטר ממאפייני צורת החיים הייחודית שהתגבשה בקיבוץ השיתופי במשך השנים, שופכים את התינוק עם מי האמבטיה. רבים שואפים להשליך אף את  האמבטיה עצמה. בדיקת המבנה הארגוני של הקיבוץ מעלה כי גם בנושא זה לא כדאי לפעול בחיפזון - דווקא מבנה הקיבוץ המסורתי כלל בתוכו ערכי ניהול וארגון התואמים במידה רבה שיטות מינהל המומלצות לארגון המודרני.



ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט