מנוף לתיקון אדם ועולם - טיפוח ייחודיותו של הקיבוץ כחברה בעלת ערכים מובחנים, כחברה שהיא חלק ממהלך כללי לתיקון האדם והעולם, כפי שלא התבייש להיות בעבר, ייצור תקווה לקיום הקיבוץ השיתופי לאורך מאה השנים הבאות

מנוף לתיקון אדם ועולם
מאת אלעד הן, 4.6.2006
יסו"ד

טיפוח ייחודיותו של הקיבוץ כחברה בעלת ערכים מובחנים, כחברה שהיא חלק ממהלך כללי לתיקון האדם והעולם, כפי שלא התבייש להיות בעבר, ייצור תקווה לקיום הקיבוץ השיתופי לאורך מאה השנים הבאות


כבר זמן לא קצר כותב דני גוטווין באתר זה על חשיבותה של מדינת הרווחה והסדריה לקיומו של הקיבוץ השיתופי. אני מסכים עם הנחה זו אבל היא אינה מספקת.  יש לפחות עוד סיבה נוספת שבגללה הנעת החברה הכללית לכיוונים סוציאל-דמוקרטיים היא אינטרס חיוני לזרם השיתופי ולקיבוצים השיתופיים כולם: הסוציאל דמוקרטיה יכולה להיות מוקד ההתחדשות של הקיבוץ השיתופי.

מה מקיים קהילה? כדי שקהילה מהסוג של הקיבוץ השיתופי תתקיים, היא זקוקה ראשית כל ליכולת קיום כלכלית, בכך אין ספק. אך כדי שקהילה תהיה מוקד של הזדהות, שייכות ומעשה יום-יומי חייב להיות בה משהו מעבר לשרידות ואולי אפילו לרווחה הכלכלית. קהילה שרוצה להתקיים צריכה מוקד של משמעות, תוכן והצדקה לחייו של החבר בה. זה נכון לכל חברה, החל ממדינות לאום, עבור דרך קהילות דתיות וכלה אפילו בחברות עסקיות. בכולן, אם אכן הן מהוות מוקד של שייכות יש את אותו אלמנט חמקמק של משמעות, שנותן ליחיד סיבה להשתתף בקבוצה, סיבה לרצות בטובת הכלל.

 

****

מהו מוקד המשמעות בקיבוץ השיתופי היום? מהו הגורם שסביבו מתארגן הקיבוץ השיתופי? כאן אכן קיימת בעיה, כי נראה שגורם כזה אינו קיים. יש קיבוצים שבהם מרגישים האנשים סימפטיה לחברי הקיבוץ האחרים או לצורת החיים בה חיו מאז ילדותם. אחרים מעריכים את האווירה, את איכות החיים, את הנוחות. אחרים פשוט מבקשים לא לעשות גלים מתוך הנחה (לא בלתי מבוססת) שהמציאות הכלכלית הכללית תזדחל לה פנימה, אם לא בשכר דיפרנציאלי, הרי בשכונת הבנים (שממנה אין מנוס: ברוב בקיבוצים הבנים הרי לא חוזרים).

הקיבוץ השיתופי מתקשה אם כן לספק את הצידוק, השייכות והמשמעות הדרושים לו. זו גם הסיבה, לדעתי שהוא מתקשה לגייס אליו אנשים חדשים וצעירים שיהיו מחויבים לקיומו.

אם על-מנת להבטיח את התנאים לקיומו של הקיבוץ השיתופי עליו להיות מצד אחד משמעותי בעיצוב התנאים הכלליים של החברה כולה כפי שטוען גוטווין ומצד שני עליו לתת מענה לצורך הרוחני של חבריו במשמעות וצידוק לחייהם, עלינו לבדוק האם יש מפגש והשקה בין שני הצדדים הללו.

אני רוצה להציע את הרעיון הסוציאל-דמוקרטי כמוקד רעיוני ישן-חדש לקיבוץ. על הזרם השיתופי לחזור ולשאוף לקביעת סדר יום חדש, סולידרי, שוויוני ושתפני בחברה הישראלית כולה. המאבק הזה יכול להיות המשימה המשותפת של הקיבוץ וכדאי לו לזרם השיתופי שכך יהיה. הקיבוץ צריך להתחיל לחשוב על עצמו כסובייקט פוליטי פעיל ולא רק כנוקט עמדה ומבקר מהצד: חברי קיבוץ צריכים לקחת חלק בכל דיון וויכוח על התקציב. חברי קיבוצים צריכים לחזור ולתמוך במאבקי עובדים דרך שיתוף פעולה הדוק עם ההסתדרות. חברי קיבוצים צריכים להיות בין המובילים את הקו הסוציאל-דמוקרטי בתוך מפלגת העבודה.

****

מה עלינו לעשות כדי שהקיבוצים ייקחו חלק יותר משמעותי בעיצוב החיים הפוליטיים במדינה? ברור שאין איזה צעד טכני פשוט שישפר את המצב לאלתר. הרי כבר עכשיו חברי קיבוצים רבים פקודים למפלגת העבודה או מרצ, ובכל זאת השיחה הפוליטית - שלא נאמר העמדה הפוליטית המנומקת והמורכבת - שרואה את חיוניות הסדרי מדינת הרווחה עבור הקיבוץ בפרט ועבור האדם בכלל - כמעט לא מתקיימת בקיבוץ. כדי להחזיר את הדיון בטובת החברה הישראלית לחצר הקיבוצית צריך לפעול ביסודיות.  החברים חייבים להבין: מה המטרה? האם יש תפישת עולם כוללת מאחוריה? ואם כן, מה היא? במלים אחרות, צריכות להתחיל לקום במות לשיחה, לימוד ובירור בנושאים פוליטיים, רעיוניים וחברתיים כלליים בתוך הקיבוץ.

וכאן יכול לקרות הפלא: החשיבה המחודשת הזאת על מטרותיו הכלליות של הקיבוץ ומעורבותו המחודשת בחברה בכוחה לייצר עיקרון מארגן חדש לקיבוץ השיתופי: הקיבוץ לא רק כצורת חיים ייחודית בביתו פנימה, אלא גם כאחת מזרועותיה המשמעותיות של תנועה סוציאל-דמוקרטית חדשה. הקיבוץ לא רק כמטרה בפני עצמו, אלא גם ככלי בתוך מאבק רחב לחברה טובה יותר וצודקת יותר. והפעם לא מתוך עמדה מתנתקת אלא בתוך החברה הישראלית.

הנה, על רגל אחת תפישתי. אם חפץ הקיבוץ השיתופי חיים, אל לו להשתתף בתחרות על ליבם של הצעירים המתנהלת בפיתויים והטבות. אם ישתתף בתחרות זו יביא על עצמו את אבדנו מבפנים. דווקא בטיפוח ייחודיותו של הקיבוץ כחברה בעלת ערכים מובחנים, כחברה שהיא חלק ממהלך כללי לתיקון האדם והעולם, כפי שהוא לא התבייש להיות בעבר, קיימת תקווה ליצירת עיקרון מארגן חזק מספיק בשביל לקיים את הקיבוץ השיתופי לאורך מאה השנים הבאות.

 

הכותב הוא חבר ביסו"ד (ישראל סוציאל דמוקרטית) ובתנועת הבוגרים של המחנות העולים - קבוצות הבחירה.


בשבח יציאה מן הגדר, מאת דני גוטווין, 22.5.2006
יסו"ד


ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט