הוא עוד ישוב - הקיבוץ החדש איננו מקום אידילי, אך הוא נפרד לשלום מאגדת השוויון הנוקשה שיצרה עיוותים רבים, ומציע מודל מעניין לחיי קהילה (מאמר בהארץ על הקיבוץ).

הוא עוד ישוב 
מאת אבירמה גולן, הארץ, 17.4.2007

ראשי > קיבוץ-קיבוץ


הקיבוץ החדש איננו מקום אידילי, אך הוא נפרד לשלום מאגדת השוויון הנוקשה שיצרה עיוותים רבים, ומציע מודל מעניין לחיי קהילה
 

לא רק ראש הממשלה ורעייתו נפשו בחג הפסח האחרון בקיבוץ בצפון, ולא רק תיירות צומחת בקיבוצים. ידי "המטה לצמיחה דמוגרפית" בתנועה הקיבוצית עמוסות. ב-2001 הצטרפו 229 משפחות ובודדים, ב-2004 עלה מספרם ל-900, והמגמה נמשכת.

רוב המצטרפים הם בני קיבוצים שלמדו, עבדו וחיו שנים בעיר, ועתה מבקשים לחזור. לפתע הבינו כי הבטחת העיר כמקום שבו פרושות לפניהם כל האפשרויות, כוזבת. האפשרויות מזומנות רק לשכבה דקיקה של מצליחנים, בכלובי זהב של התמכרות לכסף ולעבודה.

מה שהיה מובן מאליו בעבורם בקיבוץ - חינוך מעולה בכיתות קטנות, בחיק הטבע ובאווירה של ביטחון וחמימות - עולה בעיר הון תועפות. מחירי הדיור אסטרונומיים. כל חייהם יתאמצו לשלם בעבור איכות חיים שאינה עולה על זו של ותיקי הקיבוץ היום. מותשים מהתחרות הפרועה, המשוללת ביטחון סוציאלי וקיומי, הם נזכרים בקצב החיים הנינוח של ילדותם, והזיכרון מחריף ככל שהם מתבגרים: כל עוד היו צעירים מאוד ולא הולידו ילדים חשבו שהעולם בידיהם. כשהם בקושי מצליחים לבלות עם הילדים, הם מתחילים להתגעגע לחיי הקהילה שנראו להם קודם חונקים ומגבילים.

עתה לא קשה להם לשקול את השיבה, כי הקיבוץ עבר שינוי דרמטי. כ-50% מהקיבוצים עברו הפרטה מלאה, והשכר המשולם בהם דיפרנציאלי. חדרי אוכל רבים נסגרו. חברים רבים עובדים מחוץ לקיבוץ. הרפתנים, הלולנים וכל לובשי הבגדים הכחולים המהוהים עדיין שם, אבל עכשיו הם מקבלים משכורת. אפילו במאי קולנוע או פסלת יכולים להיות ענף מניב.

הקיבוץ החדש איננו מקום אידילי, אך הוא נפרד לשלום מאגדת השוויון הנוקשה שיצרה עיוותים רבים, ומציע מודל מעניין לחיי קהילה, שיש בו ביטחון ואתגר חברתי. הקיבוצים הקולטים מצהירים בפירוש על הפרטה מלאה ומשכורת דיפרנציאלית בצד "ערבות הדדית בחינוך, בריאות וסיעוד". כולם, כמובן, מעוניינים בצעירים עם ילדים קטנים. קיבוצים שנהנים מפריחה כלכלית מחודשת מושכים אוכלוסיה מעבר ליכולת הקליטה שלהם.

אלא שהבעיות עדיין רבות. החלטת מינהל מקרקעי ישראל, למשל, שתאפשר הרחבת בנייה בקיבוצים (החלטה תכנונית-לאומית שגויה כשלעצמה) תמשוך אליהם תושבים רבים שאינם חברים. כך ייווצרו שני מעמדות בעלי זיקה כלכלית ורמת אחריות שונות כלפי הקניין הכללי. ייתכן שהפתרון טמון בהקמת קואופרטיב. בד בבד, העיכוב ברישום הבתים כנכס שניתן להורישו והמערכת הפנסיונית החסרה, עדיין רובצים כענן מאיים מעל ראשיה הוותיקים. חבל שהפוליטיקאים של הקיבוצים מעדיפים מימוש נדל"ן על פני הבטחת תנאים סוציאליים אוניוורסליים.

בעיה אחרת שהולידה ההפרטה היא הרס הקהילה. יש קיבוצים שכבר לא יצליחו לתקן, אבל קיבוצים רבים, שעברו משיתוף טוטלי להפרדה מנוכרת, מגששים אחר דרך חדשה לשיקום הרקמה הקרועה. אם יצליחו, יחזירו אליהם אולי משהו מתפקידם המסורתי כמורי דרך תרבותיים וחברתיים. המורשת בידיהם. אם ישכילו להפיח בה רוח חדשה וייפתחו למעגלים רחבים בחברה, ישוב הקיבוץ עצמו, לא רק עוזביו, ויבנה עתיד שלא יבייש את ראשיתו.

 


ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט