סוף סוף, כנס תנועתי - בשונה מכנסים קודמים של המעגל השיתופי שעסקו בהתארגנות ובמאבק נגד קו אנטי שיתופי שרווח במזכירות התנועה, הכנס האחרון היה כנס תנועתי שדן בערכים ובתכנית לפעולה בחברה הישראלית
סוף סוף כנס תנועתי
מאת מיכאל לבני, 20.5.2007

ראשי > קיבוץ-קיבוץ


 

 

 

בשונה מכנסים קודמים של המעגל השיתופי שעסקו בהתארגנות ובמאבק נגד קו אנטי שיתופי שרווח במזכירות התנועה, הכנס האחרון היה כנס תנועתי שדן בערכים ובתכנית לפעולה בחברה הישראלית 



הייתי אחד מארבעת הנציגים של קיבוץ לוטן בכנס המשטה השיתופי (הזרם והמעגל השיתופי) שהתקיים במשמר העמק (10.5.2007) ואני מבקש להציג את רשמיי.

 

ההשתתפות בכנס הייתה פתוחה גם לחברי אותו המיעוט בקבוצים המתחדשים המזדהים  עם השיתופיים.   אין ספק – זה היה כנס שונה – כנס ברוח אחרת.  אולי אף ארחיק לכת. זה היה הכנס התנועתי הראשון של המטה – להבדיל מההתכנסויות הארגוניות הקודמות של קיבוצים שיתופיים במסגרת הזרם והמעגל השיתופי.

 

רקע היסטורי

הזרם השיתופי – 29 קיבוצים אשר קבלו החלטה מוסדית להיות שיתופיים ולהזדהות "בגלוי" כשיתופיים – קיים כנס ראשון ב– 1999.

המעגל השיתופי – קיבוצים שבפועל נשארו שיתופיים (בלי שכר דיפרנציאלי, בלי שיוך נכסים) אך לא קבלו החלטה רשמית להצטרף לזרם, בדרך כלל כדי לא לעורר את "הדוב"  המפריט מרבצו.

המעגל היווה כלי מנהלי בתוך התנועה הקיבוצית  לציוות ותקצוב (דל מאד) למען פעילות מכוונת לקידום המגמה השיתופית.  הזרם השיתופי היה הגרעין הקשה בתוך המעגל.

 

***

עד הבחירות למזכירות התנועה לפני שנתיים, עסק הזרם (ובפועל – המעגל) בבלימת מגמה מפורשת ומוצהרת (בעיקר של נתן טל, אך לא רק) לרסק את השיתוף לטובת ההפרטה. מדיניות זו באה בשם "המציאות בשטח". לפני שנתיים נבחר זאב (ולוולה) שור במקום נתן טל, בעיקר בזכות התגייסות מסיבית של הקיבוצים השיתופיים – בלוטן איש  לא הצביע בעד נתן טל – והאווירה השתנתה. הזרם והמעגל אוחדו כמטה שיתופי עקב מתן לגיטימציה מחודשת לקיבוצים שיתופיים.

 

נחוץ להזכיר כי באותן השנים, עקב השינויים בקיבוצים רבים,  התקיים מאבק על הגדרת הקיבוץ לא רק בפנים אלא גם במישור הממלכתי במסגרת ועדה שהתבקשה להגדיר  מחדש "מהו קיבוץ"!  ה"מתחדשים" ניסו לשלול אבחנה בינם ובין השיתופיים. הם אף ניסו למנוע ייצוג מהקיבוצים השיתופיים בוועדה זו. מטעם הזרם, דובי הלמן מיטבתה ויעקב גדיש ז"ל מיבנה ניהלו את המאבק.  ב-2005 גובשו המלצות הועדה. הגדרת הקיבוץ השיתופי נשארה כבעברו.  נקבעה קטגוריה של "קיבוץ מתחדש" שתכנה טרם הוכרע.  אושרה גם הגדרה של קיבוץ מסוג שלישי – "קיבוץ עירוני".

 

***

החל משנת 2000, התחיל תהליך האיחוד בין התק"ם והקיבוץ הארצי. הקו המפריד האמיתי היום הוא בין הקיבוץ השיתופי והקיבוץ המתחדש.

 

במקביל, בשנים האחרונות התקיים תהליך אצל בוגרי תנועות הנוער (הכחולות) ואצל חוגים מסוימים של בני הקיבוצים שהתבטא בהקמת  קבוצות משימה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של המדינה. "תמוז" בבית שמש, "מגוון" בשדרות ו"בית ישראל" בירושלים היו הראשונים והיום רבים הולכים בעקבותיהם. קבוצות אלה עוסקות בעבודה סוציאלית, חינוכית וקהילתית והן רואות בזרם השיתופי את המשענת הרעיונית הטבעית שלהם. אין ספק שקבוצות אלה מבטאות מרד נגד תהליכי ההפרטה השולטים  במדינה ובקיבוץ "המתחדש".  כמו-כן, קיים מרד נגד הקיבוץ בכלל שנסוג משליחותו בתוך החברה הישראלית.

 

כנס מפנה

הנהגה חדשה – בשנה שעברה התחלפה ההנהגה הותיקה של הזרם - אמרי רון (משמר העמק); דגי חובויניק (זיקים); ניצן פלדמן (יזרעאל) – שעשתה עבודה נאמנה.  במקומם באו אלישע שפירא (עין השופט) ומריו טויב (ניר יצחק). תקופה חדשה – הנהגה חדשה. "הקיבוץ השיתופי חי, קיים ומוביל", אמר אלישע שפירא בהרצאתו בכנס. 

תשעה חוגי דיון היוו את לבו של הכנס. הדגש בהם היה על עמדותינו בתוך החברה הישראלית תוך הצבת האלטרנטיבות בין הרצוי הסולידארי שיתופי לבין המפריט המפורר בכל תחום ותחום. למשל, "שוויון וערבות הדדית" מול "קפיטליזם דורסני";  "בעלות משותפת" (שותפות וקואופרציה) מול "הפרטות ומכירות חיסול";  "שוויון הזדמנויות" מול "הנצחת פערים" בחינוך; "לעובדה ולשומרה" מול "למסחרה ולאבדה" בנושא הקרקעות;  "ניהול משתף ודמוקרטי" מול "שרירות לב ושחיתות.".

היו גם חוגים אשר דנו בדרך השיתופית בקיבוצים – חומר הוכן על ידי צוותי חשיבה:

סיוע הדדי בתנועה הקיבוצית; עבודה ופרנסה בקיבוץ השיתופי; חינוך ברוח שיתופית; 

ביטחון הפרט בקיבוץ השיתופי. 

 

מהפך דמוגראפי: הכינוסים הראשונים של הזרם השיתופי התאפיינו במשתתפים ותיקים בעיקר בני 55 ומעלה. לפתע, בכנס הזה, 40%  מהמשתתפים הם בשנות העשרים או שנות השלושים המוקדמות שלהם. הפריחה של המעגלים השיתופיים של קבוצות משימה באה לידי ביטוי בעצמה רבה. ואולם כמעט כרגיל, בלט דור הביניים בהעדרו.

 

אך לא היה כאן מהפך דמוגראפי בלבד. הצעירים במעגל הקבוצות מגלמים גם מהפך טאקטי פעיל בשאלת ההתייחסות לחברה הישראלית. החברים במעגל זה עוסקים בשאלות חינוך וחיים בתוך החברה יומיום. התפתחות זו מאפשרת, ואף מחייבת, את המטה השיתופי לשדרג את עצמו לגוף חינוכי-חברתי פעיל.  בחוג שלי, בנושא החינוך, כמחצית מהמשתתפים היו ממעגל הקבוצות העוסקים בפועל בנושא, כאשר אגף המשימות ובראשו יואל מרשק מהווה גורם מאיץ בתהליך זה. מרשק עצמו הצהיר כי המטה השיתופי מהווה את משענתו בתוך התנועה הקיבוצית. 

 

עוף החול מתעורר מתוך החורבות הרעיוניים-חברתיים. אין ספק, יש מפנה.  עוף החול טרם התרומם אך משק כנפיים כבר יש. העיקר, כפי שאמר אהרון ידלין: יש להילחם בדטרמיניזם החברתי.  ואני מפרש – על פי הסקרים והתקשורת ההמונית, הכל צפוי – אך אם אכן מותר האדם, אזי, הרשות תמיד נתונה. כפי שאמר ביולוג/פילוסוף אמריקאי, רנה דובו,  Trend is not Destiny” (זרם אופנתי איננו גורל).

ומילה לחברים בלוטן: הפוסטר היפה של לוטן ודפי החזון של לוטן זכו למיקום בולט בשולחן התצוגות בפתח אולם ההתכנסות ועורר את התעניינות המשתתפים.

 

הכותב הוא אחד מנציגי לוטן לכנס המטה השיתופי.


עוד על הכנס
יצאנו מהבונקר, עזרא דלומי, שווים, 13.5.2007
למרות הכל, יש תנועה קיבוצית, אודי מנור, שווים, 14.5.2007


ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט