חברים כמו באגד - כדי למנוע מצב שבו תשתלט בתוך כמה שנים קבוצה קטנה של משפחות על נכסי "הקיבוץ המתחדש", ראוי להפכו לקואופרטיב אליו יצטרפו חברים שירכשו מניה, "כמו באגד”
חברים כמו באגד
מאת עזרא דלומי, 21.6.2007

כדי למנוע מצב שבו תשתלט בתוך כמה שנים קבוצה קטנה של משפחות על נכסי "הקיבוץ המתחדש", ראוי להפכו לקואופרטיב אליו יצטרפו חברים שירכשו מניה, "כמו באגד


מפצים גדולים – אפילו הם מתוכננים היטב ולרוב, אין זה כך - טבעם שהם יוצרים מפצי משנה, לעתים כאלה שאין לצפותם מראש. אנשים, בצוק העתים, אנשים מניעים תהליכים גדולים, מחריבים את כל מה שיש בלי לדעת איך ייראה "היום השני של המהפכה"; איך מקימים את "העולם החדש" לאחר שהחרבנו את "הישן". כך גם במהפכת ההפרטה בקיבוצים. האם לכל ברור לאן "רכבת השינויים" נוסעת, האם ברור עד לאן תגיע והיכן תיעצר? 

 

במה דברים אמורים? רוב הקיבוצים המופרטים כבר אימצו את "מודל רשת הביטחון" על פערי השכר שבו, חלקם אף החל בשיוך דירות ונשאלת השאלה: לאן מכאן?

***

"הצמיחה הדמוגראפית" בקיבוצים אלה – עד כמה שהיא מתחוללת – איננה מתבטאת בקליטת חברים-שותפים, אלא "חברים בעצמאות כלכלית" (מעין "תושבים פלוס") שהקשר הכלכלי שלהם לקיבוץ הוא לקהילה שלו, אין להם יד ורגל בצד המשקי.

באין קליטה של חברים חדשים, וכאשר הגיל הממוצע של חברי הקיבוץ רק הולך ועולה, צפויה (לא עלינו) בקיבוצים האלה ירידה דרמטית במספר חברים בתוך כמה שנים. את התהליכים הביולוגיים, כידוע, גם אדריכלי השינוי לא יכולים לשנות.

 

מספר "הבעלים" של המשק ילך ויפחת עד כי ייתכן מצב – ככל שהזמן יחלוף - שבו שלושים-ארבעים חברים אוחזים בידיהם רפת, לול, מטעים ותעשיה ומפאת גילם כבר לא עובדים בענפים אלה. ענפי היצור והתעשייה יופעלו כולם על ידי קבלנים חיצוניים, או במסגרת התארגנות אזורית כלשהי.

 

ככל שתהליך זה יתעצם ומספר החברים השולטים בנכסים יפחת, כך יעלו דרישות (מוצדקות) מצד המדינה להשיב לידיה קרקעות ונכסים שהחכירה, שהרי הקיבוץ תוכנן ל-150 בתי אב, לא לעשרים. דרישות אחרות יבואו מבנים עוזבים שיסרבו לאפשר לקבוצה קטנה של חברים "צעירים" להשתלט על המפעל שהקימו הוריהם. הם ירצו חלק בירושה. את ניצני התביעות הללו חשו קיבוצים בעת תהליך רישום הדירות ובשינויי ייעוד של הקרקע. יש להניח שגם ארגונים חברתיים יאמרו את דברם וישמיעו את מחאתם. גם אפשרות של מכירת חיסול כללית של הנכס – מפאת צורך לאומי או צורך נדל"ני – יכולה במצב כזה לבוא בחשבון. לא מזמן חגגנו את יום השנה למכירת שומריה.

 

סיבוב פרסה ותנועה חזרה מקיבוץ דיפרנציאלי לשיתופי כבר לא יהיו, כנראה, ולכן התסריט ולפיו במוקדם או במאוחר ייווצר יישוב מעורב של תושבים וחברים אשר בו ילך ויקטן מספר החברים המחזיקים בנכסי יצור רבים ויקרים – מדובר בעיקר ב"מתחדשים" שמצבם הכלכלי סביר - הוא ריאלי למדי. בסיטואציה כזו, אם לא ייאחז השור בקרניו, ייהפך הקיבוץ לחווה הנמצאת בבעלותן של קבוצת משפחות קטנה.

 ***

כדי לא להיכנס לפלונטר עם המדינה ועם בני נפטרים, ראוי לגבש פתרון שיאפשר אכלוס מחדש של "הקיבוץ המתחדש" בחברים-שותפים, הן כדי לקיים צדק חברתי-כלכלי בשליטה ובבעלות על הנכסים היצרניים, הן כדי להרחיב את מעגל האנשים שהם בעלי עניין בנכסים אלה והן כדי לאזן בין חברים לתושבים בהרכב האוכלוסייה.

 

המודל הרצוי, לדעתי, הוא מבנה קואופרטיבי, תרצו – כמו מושב, תרצו – התארגנות "כמו באגד". במעבר למודל כזה יש לקבוע ערך לנכסים היצרנים, לחלק מניות לפי ותק לחברים הקיימים ולצרף את החברים החדשים על בסיס של רכישת מניות. את מספר החברים ראוי להשלים עד למספר הנחלות שהוקצו לקיבוץ – כפי שקיים במושב, או לפי מספר האוטובוסים והקווים, כפי שנהוג באגד... מהלך כזה חשוב שיתבצע בדחיפות כדי שיחול על מקסימום חברים ובטרם ילכו עוד ועוד ותיקים לעולמם.

 

הצטרפות חברים חדשים על בסיס רכישת מניות תמנע תחושה של החברים הנוכחיים שכל  מצטרף חדש נוגס חלק שאיננו מגיע לו בעוגה המשותפת, שהרי המצטרף רוכש את חלקו בכסף מלא. וכמו שבמושב מתאפשרת העברת המשק לבנים ממשיכים (באגד זו המניה) הנהנה מחלקם של הוריו בנכס, ראוי שכך ייעשה בישות החדשה.

***

המהלך הזה איננו מונע אפשרות שביום מן הימים יתחיל סחר במניות וגורם חיצוני "יאסוף" אותן, ממש כמו ששיוך הדירות איננו מונע בעלות חיצונית עליהן בעתיד. הוא גם לא מבטיח – כמו באגד – שבעלי המניות יעבדו בעסק שבבעלותם, שהרי אפשר להיות בעל מניות בנכס ולהביא משכורת ממקום אחר. מה שמבטיח מהלך כזה הוא חלוקה צודקת של הנכסים היצרנים, אפשרות קליטה של חברים לא וירטואליים ושימור מערכת משותפת המקיימת ערבות הדדית כלשהי הניזונה מפירות הנכסים המשותפים.

 

למי שכמוני מעדיף קהילה שיתופית שוויונית, זהו איננו פתרון אידיאלי. מעקב אחרי הנעשה בתנועת המושבים – בעיקר במושבים הנמצאים באזורי ביקוש – מגלה את הבעייתיות שיש בתהליכי ההפרטה והמימושים למיניהם. אך למי שעדיין רוצה לשמור על צביון של קהילה עם מרכיבים של שיתוף והוגנות בחלוקת הבעלות על הנכסים זהו הרע במיעוטו ואלטרנטיבה הכרחית לסכנה שבה "יחיד משתלט על הכל", נגדה מחתה פעם שלישיית שריד בשורה של אחד משיריה.         

 


ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט