כן למשמר העמק לא למרחביה - לאחר שבעה כנסים שעסקו בקיבוצים פנימה, היה חשוב ונכון לחזור ולבחון את עצמנו על רקע המציאות הכלל ישראלית. אלישע שפירא שואל משיב, ומסכם את כנס המטה השיתופי

כן למשמר העמק לא למרחביה 
מאת אלישע שפירא, 5.6.2007

 

לאחר שבעה כנסים שעסקו בקיבוצים פנימה, היה חשוב ונכון לחזור ולבחון את עצמנו על רקע המציאות הכלל ישראלית. אלישע שפירא שואל משיב, ומסכם את כנס המטה השיתופי


ש: במליאת הסיכום של הכנס השיתופי, שהתקיים במשמר העמק, הציעה רחל סבוראי מרביבים את סיסמת הכנס: "כן למשמר העמק לא למרחביה". אתם מאמצים את הסיסמא הזו?

 

ת: זה בהחלט משפט קולע להיום. הכוונה כמובן לדרך ולא לאנשים המצוינים החיים בשני הקיבוצים.

 

ש: גם לאחר הכנס חוזרים ומדברים על "עשירים ושיתופיים". האם זה קשר הכרחי?

 

ת: שטויות! כמה קיבוצים חזקים צריכים להיות דיפרנציאליים כדי שנבין שלא רק ה"עושר" מעצב את הערכים של החברה. לצערי אני יודע על שניים-שלושה קיבוצים חזקים נוספים המתלבטים לגבי עתידם השיתופי. אנחנו משתדלים ללוות אותם בדיונים, מתוך ידיעה בהירה וברורה כי מצבם הכלכלי המשופר אינו ערובה לבחירה בהמשך הדרך השיתופית.

 

ש: אבל אולי דווקא הקיבוצים שהיו במצוקה קשה נאלצו לבחור בפתרונות הדיפרנציאליים?

טוענים כנגדכם שזה חוסר אחריות מצד קברניטי "המטה השיתופי", להעדיף את האידיאולוגיה השיתופית על טובת החברים.

 

ת: יש אנשים שאף פעם לא יתנו לעובדות לבלבל אותם. הרי כולנו מכירים כבר את הקיבוצים שעברו משברים קשים ויצאו מהם שיתופיים.

 

ש: תן שתי דוגמאות.

 

ת: למה רק שתיים? גם ב"הדף הירוק" כבר התפרסמה רשימה מכובדת של קיבוצים, ביניהם: גבעת עוז, יזרעאל, זיקים, יראון, גרופית, אילות, סאסא ואחרים. שלא לדבר על משמר העמק, הקיבוץ המארח של הכנס, שבסוף שנות השמונים, היה על הפנים. ישנם רבים אחרים שלא היו במשבר כה עמוק והם המשיכו וממשיכים כקיבוצים שיתופיים. אגב, מזכירים את קיבוצי, עין השופט, בין הקיבוצים העשירים וזו הגזמה רבה. לעין השופט משק מבוסס אך אנחנו רחוקים מאוד מהשורה הראשונה. חוזקו של עין השופט במבנה החברתי, בקליטה מוצלחת של בנים ושל נקלטים מבחוץ ובהיותנו קיבוץ שיתופי מתחדש, שאינו מקדש את הישן. אף אחת מהחוזקות הללו לא הייתה מובנת מאליה אצלנו.

 

ש: ובכל זאת, איך אתה רואה את היחס בין האידיאולוגיה לאנשים?

 

ת: אני איני מדבר על "אידיאולוגיה" ולא במקרה. אני מדבר על "ערכים". ערכים יש רק לאנשים. כאשר מדברים על "ערכים חברתיים" יש לדבר שתי משמעויות: האחת, התייחסותו הערכית של כל אחד מאיתנו למציאות החברתית. השנייה, ההסכמות  שנוצרו בקבוצת אנשים כלשהי, לגבי מה שראוי שיקרה בפועל בחברה. הערכים שמביאים אותנו לפעול לצמצום הפערים ולחתירה לשוויון כלכלי ושותפות מרובה בין בני האדם, נועדו למען בני האדם. העובדה שבמקומות אחרים ובמשטרים אחרים, השתמשו ב"אידיאולוגיות" שנשמעו דומות, כדי לחולל בפועל מציאות של דיכוי ופערים קשים, אינה צריכה להרתיע אותנו מלהיאבק על הגשמת ערכינו.

 

ש: אתה אינך מכיר קיבוצים שלאחר המעבר לשיטה הדיפרנציאלית מצבם השתפר? 

 

ת: אני מכיר קיבוצים רבים כאלו. לשיפור באותם קיבוצים יכולות להיות סיבות רבות. עצם המעשה, כל מעשה, יש בו כדי ליצור שינוי לטובה מול מצב של חוסר אונים. אם מצרפים לכך גם מחיקת חובות גדולים וצמיחה כלכלית במשק הישראלי כולו, הרי שזה בהחלט היה צפוי שקיבוצים רבים יתאוששו. אשר לתוכן השינוי, בקיבוצים שאבדו להם הרצון והיכולת להמשיך להתנהל באופן שוויוני – שיתופי, השינוי הדיפרנציאלי היה כמעט בלתי נמנע. כפי שחלק מהחברים נפגעו מהשינוי, אחרים מצאו שכך מתאים להם יותר. זה הרי שורש העניין, הבחירה באורחות החיים נעשית בסופו של דבר על פי הערכים המובילים. כל הדיבורים על חוסר ברירה לכאורה הם חסרי שחר. זו בחירה על פי ערכים שהשתנו. לכך יש להוסיף את כוחה של "האופנה החדשה", "המניפולציות" ו"ההפחדות" שהשתמשו בהן בחלק מהקיבוצים. כל אלו יצרו מכבש דורסני הנע לכיוון אחד.

 

ש: אם כך מה מקומה של ההנהגה בקבלת ההחלטות בקיבוצים?

 

ת: השינוי הדיפרנציאלי הוא ברוב המקרים "מהפכת מנהלים", שמוביליה הם גילאי  החמישים - שישים. זו לא מהפכה של הצעירים. בקיבוצים בהם קיימת ההנהגה רחבה, עשרות חברים, החושבים ומדברים באופן שיתופי, במיוחד אם ההנהגה הכלכלית שותפה למאבק הזה, בהיותה דוגמא של ויתור על יתרונות כלכליים אישיים, סביר שהקיבוץ ימשיך להיות שיתופי.

 

ש: הנהגת התנועה כולה, פעלה בשנים האחרונות בכל כוחה לקידום השינויים. למרות שהצוות הנוכחי יותר פלורליסטי, בקיבוצים רבים נמשכת מגמת השינויים הדיפרנציאליים, בעידוד פעילי התנועה. האם לא הגיע הזמן לפרוש ולהקים תנועה שיתופית נפרדת?

 

ת: בזמן האחרון פעלנו כמו הישוב במלחמת העולם השנייה: אנחנו משתפים פעולה במסגרת התנועה בכל עניין משותף, ואנחנו נאבקים ככל יכולתנו על דרכנו השיתופית, בפנים ובחוץ, כאילו אין תנועה אחת. זו משמעות ההחלטה לקיים תנועה פלורליסטית. נכון להיום אני רואה יתרון בשיתוף הפעולה במסגרת התנועה. מבחן העתיד של התנועה המשותפת יהיה בארבעה מישורים:

האחד, יכולתה של התנועה להפעיל מערכת משמעותית של סיוע הדדי בין הקיבוצים, מכל הסוגים.

לשם כך הקמנו (יחד עם האגף הכלכלי והרכזים) צוות שיגבש דרכי פעולה ויציע איך ליישמן. 

המישור השני, יכולתנו להמשיך לייצג את הקיבוצים השיתופיים, בתנועה ובמוסדות המדינה, ולהמשיך בתהליכי החשיבה וההתחדשות השיתופית.

השלישי, יכולתנו למתן תהליכים דיפרנציאליים ולחזק את המערכות השיתופיות ואת הערבות ההדדית גם בקיבוצים שכבר אינם שיתופיים.

הרביעי, רצונם של הקיבוצים וחבריהם להיות שותפים משמעותיים, בעיצוב העתיד היהודי, עתיד החברה, הכלכלה והשלטון בישראל.

 

ש: אז איך אתה מסכם את הכנס?

 

ת: טוב מאוד ואפילו מרגש. לאחר שבעה כנסים שעסקו בקיבוצים פנימה, היה חשוב ונכון לחזור ולבחון את עצמנו על רקע המציאות הכלל ישראלית. אני מאמין ומקווה שנמצא את הדרכים המתאימות להיות שותפים משמעותיים בעיצוב המציאות היהודית והישראלית. ראה כמה הדברים האלו חשובים לצעירים הרבים שבאו לכנס והשתתפו בדיוניו.   


 

מאמרים של אלישע


ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט