הנופלים במלכודת הקפיטליזם - כאשר הקיבוצניק תופס עצמו רק דרך האתוס של עבודה קשה, טוב לב ועזרה לשכן, ולא מתוך פרספקטיבה של התארגנות וסולידאריות מעמדית, הוא עשוי להפוך לקפיטליסט קיצוני


הנופלים במלכודת הקפיטליזם

מאת אודי מנור, 14.8.2007


כאשר הקיבוצניק תופס עצמו רק דרך האתוס של עבודה קשה, טוב לב ועזרה לשכן, ולא מתוך פרספקטיבה של התארגנות וסולידאריות מעמדית, הוא עשוי להפוך לקפיטליסט קיצוני


שאלה ישנה שבה ומטרידה אותי בתדירות גוברת והולכת. כיצד זה קרה, וממשיך לקרות, שמתוך התנועה הקיבוצית צצים, צומחים ופורחים גדולי הקפיטליסטים בארץ. לא מדובר 'רק' באנשים שלקחו על עצמם תפקידים בכירים, או באנשים בעלי רקע קיבוצי; ולא מדובר במובן מאליו של קפיטליסטים ריאקציונרים קיצונים במיוחד המובילים קבוצים מתפרקים ('מתחדשים' בשיחדש המוכר), אלא גם ו'אפילו' באנשים החיים היום בקיבוצים שיתופיים.

לא שיש לי תשובה מניחה את הדעת, אבל נדמה לי, שכמו במקרים אחרים, הסוד הגדול טמון בשורש המשותף של הסוציאליזם והקפיטליזם: העוינות כלפי רעיון המדינה ותפיסתה כרע הכרחי ושלב ביניים לקראת ביטולה המוחלט.

מעניין לראות כי מבחינה היסטורית, צמחו הרעיונות הקפיטליסטים והסוציאליסטים בד בבד עם התגבשותן של הדמוקרטיות הפרלמנטאריות (ויותר מאוחר עם הפסבדו-דמוקרטיות שבאו בצורת הפשיזם לסוגיו וצבעיו). מעניין עוד יותר לראות כי שלושת אלו – סוציאליזם, קפיטליזם ופרלמנטריזם-דמוקרטי – התפתחו בד בבד עם התיעוש.

 

אם היינו מעזים לקבוע הלכה בענייני ביצה ותרנגולת, אין ספק כי הסדר הנכון הוא קודם כל תיעוש ואחר כך כל השאר. איך? תיעוש, ככל שהתפתח, העלה שאלות לגבי אופן ארגונו ויסותו ועיצובו. למשל, שאלת הבנקים הלאומיים שהעסיקה את הפוליטיקה במאה ה-18 ולאחריה; ושאלת סטנדרד הזהב שהעסיקה את הכלכלה הפוליטית לאורך כל המאה ה-19.

***

השאלות הללו קיבלו תשובות 'קפיטליסטיות', מחד גיסא ו'סוציאליסטיות', מאידך גיסא. את הקונפליקט בין שתי הגישות ניסו לפתור באמצעים פרלמנטאריים, ומכאן התגבשותה של המדינה כמכשיר דמוקרטי שאמור ליישב מחלוקות, או לפחות לרסנן.

מכאן גם ברור מדוע הן סוציאליסטים והן קפיטליסטים ראו במדינה, גם במתכונתה הדמוקרטית ההגונה, רע הכרחי: כך או אחרת המדינה כפתה את הכרעותיה, וכפייה כוחנית הרי מנוגדת הן לעקרון היוזמה החופשית המאפיינת את הקפיטליזם והמשמשת למעשה כנשמת אפו; והן לעקרון קיומה של חברת אדם יצרנית המאפיינת את הסוציאליזם, שבלעדיה הוא לא יתכן.

נראה שהתגבשותה של המדינה לאורך קווי האינטרס של הקפיטליזם לסוגיו, הוא שדחף סוציאליסטים אנטי-מהפכנים לראות בפתרון הסוציאל-דמוקרטי סוג של מצב קבוע, רע במיעוטו, אך גם חיובי במהותו. ומנקודה זו ניתן להתחיל להציע פתרון לחידה, כיצד זה שמתוך היצירה הסוציאליסטית המובהקת ביותר צומחים עולים ופורחים הקפיטליסטים הקיצוניים ביותר.

אולי הפתרון ניתן לתמצות באתוס האמריקני: 'עבוד קשה, היה טוב, עזור לשכנך', שלמעשה הוא תמצית האתוס הקיבוצי! עבודה קשה ועצמית, עזרה הדדית, ושיתוף עם 'השכנים' (אשר בעגה הקיבוצית מוכרים בשם 'חברים').

 

אז מה הבעיה? מדוע זה רע? אולי סוף סוף אפשר להשכין שלום, אם לא בין לאומים שונים, אז לפחות בין המעמדות? הלוואי. הבעיה בכל זאת קיימת כי אי אפשר לגשר בין דיון בחברה מודרנית רבת משתתפים ('חברת המון') עתירת בעיות (בין אם זו שבדיה, ארה"ב או ישראל), לבין קבוצת אנשים בת 30, 200, או 1000 איש.

הבעיה לפיכך נובעת מחוסר ההבנה שהמכשיר המכונה 'מדינה', לא נועד אלא כדי לארגן את המחלוקות הקיימות בחברה מרובת משתתפים ומגוונת. הדמיון בין סוציאליסט לקפיטליסט נופל במבחן המציאות האנושית מרובת המשתתפים ועתירת הבעיות ואת זה, כך עושה רושם, מתקשים יותר מדי אנשים טובים – או בעלי כוונות טובות (וזה לא אותו הדבר) - להבין.

***

אם לסכם, ההבדל שבכל זאת קיים בין קפיטליזם לסוציאליזם הוא בסדרי הגודל. בפועל, התארגן התיעוש כך שהיו 'קפיטליסטים' שכל תרומתם למאמץ הכלכלי הוא בכספים שסיפקו ומספקים על מנת לאפשר את המערכת המורכבת הזו. כך נוצר ניצול לא הגון, דבר עליו הסכימו גם יצרנים וגם פועלים.

מול הניצול הזה התארגנו הסוציאליסטים באמצעות איגודי עובדים, קואופרטיבים (ואת הקיבוץ יש הרי לראות כקואופרטיב האולטימטיבי המנסה להקיף את כל תחומי החיים ולא 'רק' את הכלכלה), ובאמצעות מפלגות פוליטיות, שמוקד פעולתן היתה שינוי חוקי המשחק לטובת הפועלים והיצרנים דרך חקיקת המדינה.

בשלושת אלו – איגודים, קואופרציה ומפלגות סוציאל-דמוקרטיות – נחשף הפער בין הסוציאליזם והקפיטליזם.

כאשר הקיבוצניק תופס עצמו רק דרך האתוס המשולש (עבודה קשה, טוב לב וסיוע לשכנים) ולא מתוך פרספקטיבה היסטורית, לא פלא שהוא הופך לקפיטליסט קיצוני. גם כאן מסתבר הפתרון הוא חינוך...


ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט