עבודה כסנקציה - בקיבוץ, העבודה היא פעילות, שיש בה פוטנציאל להיות ביטוי חייו של אדם חופשי מפחד, משהו הקרוב יותר למעשה יצירה. לאחר השינוי, היא הפכה לסנקציה – או שוט – המונף על גבו של אותו אדם

עבודה כסנקציה

מאת מיכה אשחר, 3.10.2007

 

איור מאת שמואל כץבקיבוץ, העבודה היא פעילות, שיש בה פוטנציאל להיות ביטוי חייו של אדם חופשי מפחד, משהו הקרוב יותר למעשה יצירה. לאחר השינוי, היא הפכה לסנקציה – או שוט – המונף על גבו של אותו אדם

 

 

בסיפורו של מרק טווין, קיבל תום סוייר עונש מדודתו: לצבוע גדר. לא רק העבודה נראתה לו בלתי נסבלת אלא בעיקר – החשש מלעגם של הנערים האחרים שיראו אותו עובד בחופשה.

סופו של סיפור, תום הצליח לשכנע אותם שצביעת גדר היא סוג של בילוי. יותר מזה, הוא מכר לכל ילדי העיירה את הזכות לצבוע גדר, תמורת כל הרכוש שהיה בכיסם.

מה הוא עשה כדי שזה יקרה? הוא הקנה נקודת מבט חדשה עבור אותו מעשה עצמו. מנקודת מבט זו, תפסו הנערים את ה"עבודה", לדבר אחר לגמרי. זאת, למרות שמנקודת מבט "ניטרלית" לא השתנה מאומה.

 

עיקרו של ההבדל בין היזמות כמו שאורי הייטנר מציג אותה במאמרו ("חממה ליזם וליזמויות"), לבין פלג מור ("השטעטל המתחדש"), איננה במה שבני האדם עושים מנקודת מבט "ניטרלית", אלא באופן שבו פעילות זו נתפסת בעיניהם.

 

יכול חבר קיבוץ להקים יזמות ביזמתו, תוך שהוא מסתייע בחבריו בכסף, בניסיון ניהולי, בתשתיות קיימות וכולי – למרות שיכול להתפרנס במקום עבודה קודם, כלומר מדובר בבחירה אישית שלו, בלקיחה של אחריות שהוא מעוניין בה. אורי צודק בעניין זה לחלוטין.

אבל אותו חבר קיבוץ עושה דבר אחר לגמרי מחבר בקיבוץ אחר, שמוכר משהו ולא משנה מה, משום שאחרת לא יוכל לקיים את עצמו.

 

עיקרו של המהפך בפירוק הקיבוץ איננו בהיבט הטכני של תמחור משתנה עבור זמן עבודה זהה. זוהי מהפכה בתפיסת העבודה של אדם עובד: בקיבוץ, העבודה היא פעילות, שיש בה פוטנציאל להיות ביטוי חייו של אדם חופשי מפחד, משהו הקרוב יותר למעשה יצירה. לאחר השינוי, היא הפכה לסנקציה – או שוט – המונף על גבו של אותו אדם. זוהי המשמעות הממשית – הקונקרטית לחייהם של בני אדם – כאשר התקנון משליך את האחריות לפרנסה, על כל חבר וחבר לחוד.

לאחר השינוי – מי שחזק, יש לו מידה רבה יותר של חופש בבחירת העבודה, הוא יכול להמשיך לחיות טוב, כלומר למצוא בעבודה ביטוי ממשי של חיים מלאים ומספקים. ומי שחלש, כלומר אין לו ברירה, יכול לעשות "מה שהוא רוצה", כלומר כלום. אבל מתברר כי גם החזקים אינם פטורים מפחד! הפחד הוא הבסיס של אותה חברה חדשה-ישנה, הוא ההנחה המוקדמת ההכרחית של אותו שטעטל.

 

ההבחנה של פלג חשובה משום שהיא כורכת את הפרנסה-בלית-ברירה עם קיום עלוב, של אדם מנוכר לעבודה שלו ומשום כך גם לעצמו, הנמלט מהעבודה כל אימת שהוא יכול, "כשהוא ברשות עצמו – איננו עובד, וכשהוא עובד – איננו ברשות עצמו". ההבחנה של פלג נוגעת במוטיבציה העיקרית והבסיסית ביותר של תנועת העבודה, וגם במהפכת-הנגד שהתחוללה נגדה: בעבודה עצמה.

 

 

חממה ליזם וליזמויות, אורי הייטנר, שווים, 29/5/2007
השטעטל המתחדש, פלג מור, שווים, 17/9/2007

ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט