שיתוף בדרך הרמב"ם - הרמב"ם מדרג את שמונה מעלות הצדקה. בראש המדרג, כביטוי הנעלה ביותר לצדק חברתי, נמצא הקיבוץ השיתופי

 

שיתופי – חדשני  / אורי הייטנר

שיתוף בדרך הרמב"ם

11.10.2007

 

הרמב"ם מדרג את שמונה מעלות הצדקה. בראש המדרג, כביטוי הנעלה ביותר לצדק חברתי, נמצא הקיבוץ השיתופי

 

בטוקבק ששלח אלעד הד למאמרו של פלג מור "התרפסות לשמה", הוא כתב, בין השאר: "הסוציאליזם שלנו מבוסס קודם כל על עקרונות שבאים ממרקס ועד קיינס, ולא משמונה מעלות הצדקה של הרמב"ם".

 

הדברים נאמרו במסגרת מחלוקת אתי והתנגדות לדברים שכתבתי. עם זאת, שמחתי על עצם היכרותו של הכותב עם שמונת מעלות הצדקה של הרמב"ם, שהרי היכרות זו אינה חזון נפרץ במקומותינו. אני, למשל, במשך י"ב שנות לימודיי במערכת החינוך הממלכתית של המדינה היהודית, לא למדתי מעולם טקסט כלשהו של הרמב"ם, אפילו לא משפט אחד. דומה, שבעבור מערכת החינוך הממלכתי לדורותיה (כשאני למדתי בתיכון, שר החינוך היה דווקא איש המפד"ל זבולון המר) סביר שבוגר המערכת, יהודי בן תרבות, לא ידע דבר משל הרמב"ם. בעיניי, זו נכות תרבותית.

 

יש להניח שאת ההיכרות עם הרמב"ם ערך אלעד, כמוני, מחוץ למערכת החינוך הממלכתית, ולא אתפלא אם היה זה במסגרת הקבוצה השיתופית בה הוא חבר, ולא בכדי.

***

אני מרשה לעצמי להניח שמרבית קוראי "שווים" אינם מכירים את שמונה מעלות הצדקה של הרמב"ם. אני יודע, שיצא בתוכנו שם רע למושג "צדקה", כאילו הוא מנוגד לחתירה לצדק. מאחר והערך המרכזי בו אני מאמין הוא הסולידאריות, איני רואה בצדקה ניגוד לצדק, אלא ערך חיובי, שאינו זהה לצדק החברתי אך אינו סותר אותו. הסולידאריות היא האכפתיות של אדם לאדם. פסגת הסולידאריות היא בניית חברה שוויונית וצודקת. אך כל עוד לא הוגשם החזון הזה, וגם כשהוא יוגשם, כל ביטוי של עזרה הדדית, של חסד, של נתינה, של התנדבות, של תרומה, של חברות, הוא מעשה חיובי.

 

הרמב"ם, בהלכות מתנות לעניים, דרג את שמונה מעלות הצדקה. טקסט זה, מציג את התפיסה החותרת לשחרור העני ממצבו והפיכתו לאדם חיוני, מתפרנס ותורם, אך אינו מפקיר אותו במצוקתו. המעלה הפחותה ביותר היא "ייתן לו בעצב". המעלה שמעליה היא "ייתן לו פחות מן הראוי, בסבר פנים יפות". המעלה השלישית – "ייתן לו אחר שישאל". הרביעית – "ייתן לו בידו קודם שישאל". החמישית – "ידע העני ממי נטל ולא ידע הנותן". השישית – "ידע הנותן למי ייתן ולא ידע העני ממי לקח". השביעית – "הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן ולא ידע העני ממי לקח".

 

המעלה השמינית, הגבוהה והנעלה ביותר, היא המעניינת ביותר: "מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך [מך = נעשה עני], ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול. ועל זה נאמר: והחזקת בו גר ותושב וחי עמך, כלומר החזק בו עד שלא ייפול ויצטרך".

 

נהוג להשתמש היום בביטוי "לתת חכות ולא דגים". לא אחת השימוש הזה הוא אליבי ציני להשתמטות מאחריות חברתית. המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל האחרונות, היתה של אי מתן דגים ושבירת החכות. מהם הקיצוצים בחינוך אם לא שבירת החכות? מדיניות כזו פרושה הרעבה.

 

אחריות חברתית היא מתן חכות, אך עד שיצליח "אחיך שמך" לדוג בעצמו – יש להבטיח שלא ימות ברעב. "החזק בו עד שלא ייפול ויצטרך".

 

הרמב"ם מדבר על מתן חכות, על לימוד מקצוע, על מתן הלוואה וכו' כמעלה הגדולה ביותר, אך אין הוא מציג עמדה דיכוטומית של "הכל או לא כלום". מתחת למדרגה זו יש שמונה רשתות ביטחון שנועדו להבטיח שהאדם לא ייפול ויתרסק.

 

במעלה הגבוהה ביותר, "שאין למעלה ממנה", כותב הרמב"ם, בין השאר: "לעשות עמו שותפות".

 

איזו מין שותפות היא זאת? ודאי שאין זו שותפות עסקית קלאסית בין שני בעלי עסקים. מדובר בשותפות בין מי שיש לו לבין מי שאין לו. לפחות בראשית הדרך, זו שותפות שבה החזק מפסיד, לכאורה, כיוון שהוא מתחלק עם החלש ממנו. זו שותפות שבה היכולת של כל אחד לתרום שונה, אך כל אחד נותן לפי יכולתו. הנה, הרעיון השיתופי בהתגלמותו.

 

הרמב"ם מדרג את שמונה מעלות הצדקה. אטימות הלב וחוסר הסולידאריות, כלל אינן חלק מהמדרג שהוא מציג. בראש המדרג, כביטוי הנעלה ביותר לצדק חברתי, נמצא הקיבוץ השיתופי.

 

****

פלג מור, מן הסתם, יראה בעצם לימוד הרמב"ם והציטוט מתוכו "התרפסות" בפני הדתיים. גישתו נובעת מנקודת מוצא, הרואה במקורות ישראל נכס השייך לדתיים. נקודת המוצא שלי, היא שמקורות ישראל הם נכס השייך ליהודים. כיהודי, אני בעל הבית של מורשת הרמב"ם בדיוק כמו יהודי דתי. לא יותר, אך גם לא פחות.

 

מקובלים עליי דבריו של חיים נחמן ביאליק: "אין אנו בנים חורגים לתרבותנו העתיקה. בנים יורשים אנו לה! שלנו היא, ובעל הבית צריך שיתהלך בשדותיו כבתוך שלו".

 

ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט