דרוש שינוי באזימוט - רבים בהנהלות הכלכליות בקיבוצים, ורובם של היועצים החיצוניים, שבויים בפרדיגמות הישנות והעבשות של חברת השוק והם אוחזים בהן בעוז

דרוש שינוי באזימוט - רבים בהנהלות הכלכליות בקיבוצים, ורובם של היועצים החיצוניים, שבויים בפרדיגמות הישנות והעבשות של חברת השוק והם אוחזים בהן בעוז

מאת אלישע שפירא - 16.9.2008

 

לפני ימים אחדים התקיים ברוב עם כנס שזומן ביוזמת אגף הכלכלה בתנועה, תחת הכותרת: "לשנות את הפרדיגמה". כנסים מסוג זה, הפעם במלון שפיים, עם ארוחת צהרים דשנה על חשבון המארגנים (או הספונסרים) מושכים תמיד קהל רב. ההזדמנות להתחכך ב"חשובים", לפגוש קולגות ולשמוע הרצאה אחת או שתיים מפי מומחים בעלי שם (כמו הרצאתו המרתקת של יעקב שיינין על הכלכלה האמריקאית - "האם האימפריה קורסת?") מביאה את הקהל. לא מצאתי שם את ההנהלה הכלכלית והחברתית של קיבוצי, ועד כמה שאני מכיר את הקיבוצים, לא היו שם רבים מההנהגות הפעילות של הקיבוצים. היו שם ראשי הארגונים הכלכליים האזוריים, היו שם פעילי התנועה והיו שם מתעניינים רבים שזמנם בידם. היות ונבצר ממני להשתתף בחלקו הראשון של הכנס, ערכתי בהפסקה תחקיר קצר בין מכרי ושאלתי האם אכן השתנתה להם הפרדיגמה. הכוונה כמובן לפרדיגמה של המשק הקיבוצי. אחדים אמרו שאינם יודעים על מה אני מדבר, אחדים קבעו בפסקנות שהיא לא השתנתה ואחרים אמרו בכנות: "הפרדיגמה לא השתנתה אבל קיבלנו חיזוק לדעותינו". מעניין לאלה מהן. 

 

קליטה בתוך הגדר

 

מקום של כבוד ניתן בכנס להרצאתו של ישראל עוז, כיום ראש המטה להסדר הקיבוצים, ומי ששימש בשנים האחרונות כקבלן עצמאי להעברת קיבוצים להתנהלות דיפרנציאלית. היות וכאמור נבצר ממני לשמוע את הרצאתו, נאלצתי להסתפק ברשמי החברים וברישום שערך אחד מהם תוך שמיעת הרצאתו. ישראל עוז חזר בדבריו שוב על אמירותיו המוכרות, בדבר תרומת השינויים באורחות החיים לצמיחה הכלכלית של הקיבוצים. אמירה חסרת שחר לדעתי, כפי שהסברתי ונימקתי בהזדמנויות שונות. אך היו גם קטעים מלבבים בדבריו, כפי שלמדתי מהמדווחים. הוא הציע להיפרד מרעיון השכונות שמעבר לגדר, "הרחק מהעין ומהלב", לדבריו. על פי הצעתו יש לקלוט את מי שירצו לבוא אל הקיבוץ עצמו. להעדיף את אלה שירצו לעבוד וליצור ביחד, בעיקר בתחומי כלכלת הידע. בהיי-טק, במקצועות האנוש, בחינוך ובכל מה שיוצר ומקדם חברה וכלכלה איכותית. אני מסכים! אפילו מתלהב! צריך להוסיף לחזונו של ישראל גם את האחריות החברתית והערבות הדדית, כדי שיהיה שלם יותר. לקיבוץ כזה אני מציע לקבל כחברים(!) גם את אלה שעבודתם ויצירתם מחוץ לחצר הקיבוץ, אך חיי החברה והתרבות שלהם ישתלבו בקהילת הקיבוץ. לקיבוצים הדיפרנציאליים זה יכול להיות תיקון אזימוט חשוב, אפילו מכריע, לגבי היותם גם בעתיד יישובים ייחודיים, כאלה שלחיים בהם יש משמעות בעלת ערך. האלטרנטיבה עבורם היא המשך ההתמזגות עד כדי היעלמות בסביבה. השתלבות מלאה ואימוץ הערכים והנורמות של חברת הפערים, כפי שקרה וקורה, לצערנו, באחדים מהקיבוצים הדיפרנציאליים.

 

איכות שיתופית

 

הקיבוצים השיתופיים - המתחדשים (לא דיפרנציאליים) יעשו נכון אם יאמצו את חזון החברה האיכותית, המושתתת על מערכות חברתיות ותרבותיות איכותיות ועל כלכלת ידע, מבלי לוותר על הערבות ההדדית המקיפה ועל המשך ההתנתקות מ"תכתיבי חברת השוק" ו"מתוויות הערך" שהשוק מדביק לכל אחד מאתנו.  הרי כבר הוכחנו שאפשר להיות חברה איכותית, מתקדמת ומצליחה, בדרך כלל, על בסיס שוויון ערך העבודה ושוויון ערך התמורה מעבודה. חברה המקיימת בעלות משותפת בנכסיה. אותם ערכים העושים את ההבדל בין קהילה מודרנית בכל מקום בעולם הדמוקרטי המפותח, לחברה שהיא בעלת אמירה חברתית שונה, ראויה ומיוחדת, שאינה נכנעת לערכי השוק ואינה מקדשת את הפערים בין אדם לאדם. זו אמורה להיות "הפרדיגמה החדשה".

לצערי, רבים בהנהלות הכלכליות בקיבוצים, ורובם של היועצים החיצוניים, שבויים בפרדיגמות הישנות והעבשות של חברת השוק והם אוחזים בהן בעוז. במובן זה, ספק האם תרם הכנס לשינוי הפרדיגמה.

 

למאמרים של אלישע שפירא

ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט