בניגוד ל"שינוי" של אובמה, "השינוי" בתנועה הקיבוצית ממשיך לדבוק בסיסמאות של חופש, אנוכיות ותאוות בצע

עולם קיבוצי הפוך  - בתנועה הקיבוצית "השינוי" ממשיך להוות שם קוד לדבקות בסיסמאות של חופש (דמיוני), אנוכיות ותאוות בצע, הנמצאות בבסיס המשבר העולמי הנוכחי

 

מאת אלדד שלם - 23.11.2008

 

בשנה האחרונה נחשפנו באופן חד ביותר למספר משברים המאיימים על קיומה של האנושות, שעיקרם הוא תוצר של אורח החיים הליברלי – קפיטליסטי. אורח חיים זה מבוסס על מספר יסודות, העיקריים שבהם הינם:

·         חירות אישית בלתי מוגבלת.

·         אינדיווידואליזם.

·         שאיפה למקסם אינטרסים אישיים כגורם המניע את הכלכלה ואת העולם (יש הקוראים לכך תאוות בצע).

·         תועלתנות המוליכה לנהנתנות אישית ולצריכה בלתי מרוסנת ובזבזנית.

ההשקפה הליברלית הנה בוודאי רחבה יותר ומציגה גם יסודות חברתיים – אך אלה נשענים על נושאים כגון לאומיות, דת או סנטימנטים אנושיים ולא תמיד קיימת הלימה בין המרכיבים השונים של השקפה זו.

***

מנקודת מבט פילוסופית, ניתן לאפיין את השיטה הליברלית כפרדיגמה השולטת על החשיבה האנושית במאות האחרונות, שכולנו שבויים בה. היא מציגה את כל הניסיונות להצמיח גישה חלופית כבלתי אפשריים, או בלתי מתאימים לטבע ולעובדות. עם זאת, הפרדיגמה הזו סובלת מכמה בעיות לוגיות בלתי פתורות ביחסים שבין הפרט לכלל, בין העובדות לתיאוריה ובין הרצון החופשי לבין המוסר.

 

בעיות פילוסופיות אלה (בתמצית) באות לביטוי בשורה של מכשלות שהשיטה יצרה או העמיקה ושאין בכוחה לפותרן:

 

1.      התפוצצות האוכלוסייה וחיסול המשאבים

 

הנהנתנות והצריכה חסרת הרסן, יחד עם עקרון החירות האישית, מובילים לריבוי דמוגראפי ולצריכה עולמית הולכת וגדלה היוצרת מחסור עולמי הולך וגדל במשאבים חיוניים לקיום האנושות. כך, החזון של מלתוס, הולך ומתממש לנגד עינינו.

השנה הגיעה בעיה זו לביטוי קיצוני בעליית מחירי הסחורות שאיימו על היציבות הכלכלית ועל יכולת הקיום של שכבות רבות בעולם. כיום יש, לכאורה, צפירת הרגעה אך בטווח הארוך משבר זה יכה בוודאות פעם נוספת ובעוצמות הולכות וגדלות.

 

חברות בעולם השלישי אינן מצליחות לעצור את הילודה ויוצרות לחץ גדול על משאבי העולם המוגבלים. יוצאת מכלל זה היא ההצלחה הסינית בהקפאת גידול האוכלוסייה ששיפרה את מצבם, אך פגעה קשות בחירויות הבסיסיות. (מנגד – חדרו לסין נורמות צריכה מערביות המגדילות את הלחץ על המשאבים העולמיים.)

דוגמאות אלו מלמדות שכל התמודדות עם מצב זה מחייבת שימוש בכלים הסותרים את עקרונות היסוד של השיטה קרי - הגבלת חופש הפרט וטיפוח ערכי הצנע לכת.

 

2.      איכות הסביבה

 

הצריכה העצומה וניצול המשאבים באים לביטוי גם בהרס הסביבה ובשינוי התנאים על פני כדור הארץ המוליכים לאסונות אקולוגיים – התחממות הגלובוס, מכת שקיות הפלסטיק, זיהום האוויר ומי השתייה ועוד. אלה מאיימים על המשך קיום המין האנושי ויתר המינים, בדור הזה ובדורות הבאים. הבעיות הללו מאיימות גם על היציבות הכלכלית ועשויות לגרום לקטסטרופות עולמיות בעתיד. השיטה הליברלית איננה יכולה להתמודד עם קשיים אלה בכליה שלה; להתמודדות כזו נחוצים כלים הפוגעים בעיקרון החרות ובנהנתנות הגלומה בשיטה הליברלית.

 

3.      כשלון השוק

 

השילוב של עקרון החירות האישית הבלתי מוגבלת עם האנוכיות ותאוות הבצע יוצר מצבים בהם פרטים משיגים עצמה כלכלית אדירה המשמשת אותם – כפועל יוצא מעקרון האנוכיות ותאוות הבצע - לשבירת השוק ולניצול ההמונים. המשבר הכלכלי הנוכחי הראה כיצד השיטה מצמיחה פרטים ותאגידים, המביאים אותה לידי משבר.

גם כאן, הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה היא ע"י שימוש בכלים הסותרים את עקרונות השיטה – הגבלת חופש הפרט, פיקוח ומעורבות ממשלתית בשווקים.

 

שנת 2008 מלמדת אותנו שבשלושת היבטים אלה, שהם קריטיים לקיום האנושי, השיטה הקפיטליסטית הטהורה היא שיטה המכלה את עצמה (ואת האנושות אגב כך).

 

דומה שמערכת הבחירות בארצות הברית ובחירתו של אובמה לנשיא, הם אות לכך שהציבור האמריקאי מתחיל להבין שתפיסות קפיטליסטיות קיצוניות שמומשו בממשלו של בוש, נושאות בחובן איום של ממש על האדם הקטן ועל שלומו של העולם. ההתלהבות העולמית מבחירתו של אובמה, מסמלת את צימאונו של העולם לשינוי אמיתי – שינוי שיציג  גישה אחרת: אנושית יותר, "ידידותית" לעולם ולאדם.

***

לפיכך, מוזר שדווקא בתנועה הקיבוצית – "השינוי" מהווה עדיין שם קוד לדבקות בסיסמאות וגישות של אנוכיות, תאוות בצע וחרות אישית מזויפת שמאחוריה מסתתרת הזכות להתעלם מסבלו של האחר ומהרס הסביבה. אין ספק, גם בשיטה הקיבוצית הקלאסית גלומות מכשלות ובעיות שיצרו משברים אצל מי שאימצו אותה. ואולם "שינוי" יכול להיות גם פתח לחיפוש דרכים חדשות שלא מבוססות דווקא על עקרונות המקרבים את העולם לכליה...

***

מתבקשת היום הצמחת פרדיגמה המאפשרת פתרונות לבעיות יסודיות אלה. הספקנים יגידו שאין שיטה אחרת – את הסוציאליזם כבר ניסינו ולכאורה נכשלנו בו, והאלטרנטיבות אחרות הן טוטליטריות, כגון שלטון הדת או שלטון ריכוזי כנהוג בסין. עוד הם יטענו כי לאורך ההיסטוריה, שיטות ואידיאולוגיות חדשות כבשו את מקומן רק על חורבותיהן ונוכח קריסתן של תרבויות אחרות, ולפיכך ראוי להמתין עד שהשיטה הקיימת תגיע אל סוף דרכה, ואז תגיע האלטרנטיבה מאליה.

 

הדטרמיניסטים יאמצו אולי גישה זו, אך הסיכוי שהם יראו בבוא העת את השינוי המיוחל - קלוש. איומי השיטה הנוכחית כה חריפים, עד שמסוכן לשבת על היציע ולהמתין שהדברים יתרחשו מעצמם; מה גם, שצמיחת אלטרנטיבה לא מבוקרת עלולה להניב שיטות טוטליטריות נוסח סין או נוסח האסלאם הקיצוני. אלה יטאטאו את שרידי התרבות המערבית וחברתה, כולל את יושבי היציע - אל פח האשפה של ההיסטוריה.

 

במצב דברים זה, נראה כי הפתרונות השיתופיים ברמותיהם השונות הופכים לאחת החלופות הטובות, זאת למרות דימוין המיושן לכאורה. בפתרונות כאלה האדם הוא איננו אטום אינדיווידואלי, אלא חלק ממכלול חברתי המקיים יחסי גומלין עם חברתו. בניגוד לחלופות הטוטליטריות, כאן נשמרת האוטונומיה של הפרט והדיאלוג בינו לבין הכלל הוא חלק בלתי נפרד ביצירת השלם החברתי. כך גם מובטחים פיזור של העושר ודמוקרטיה של ניהול ההון, המאפשרים למנוע השתלטות של מעטים על המשאבים הציבוריים והטייתם לטובתם האישית. בפתרונות כאלה, הצריכה האישית ורמת החיים אינם המטרה העליונה והסיסמא "הצנע לכת" איננה מן השפה ולחוץ. צריך לומר בבירור: החלופה החברתית-שיתופית הנה החלופה היחידה בה ניתן יהיה להמשיך ולשמור על קיום הפרט וחירותו – גם אם תחת הגדרות שונות מעט של חירות וקיום.

 

הגיעה העת לצאת למתקפה נגד הלכי הרוח הליברליים – הן ברחבי התנועה הקיבוצית והן ברחבי החברה הישראלית - ולפתוח במאמץ מחודש של חיפוש פתרונות יצירתיים המעוגנים ברוח השיתופית-חברתית  לתחלואים הכלכליים והחברתיים הקיימים.


ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט