חקיינות יקרה - הקיבוצים השיתופיים אינם יודעים להתמודד עם עבודה וניהול שכירים

חקיינות יקרה

מאת ראובן שפירא

 

הקיבוצים השיתופיים אינם יודעים להתמודד עם עבודה וניהול שכירים המנוגדים לתרבות השיתוף, מונעים צמיחת מנהיגות מקומית ומובילים לנטישת השוויון

 

באין חזון, ייפרע עם (משלי כ'ט, פסוק י'ח)

 

פלג מור טוען כי ההנהגות מעבירות 'השינוי' עוסקות ב"חקיינות זולה". אלא שגם ההנהגות המתנגדות לו אינן מגלות מקוריות בהתמודדות עם בעיות הקיבוצים השיתופיים. החקיינות המתפשטת בהם נראית אולי פרקטית וזולה, אך בטווח הארוך עלותה יקרה והיא מובילה לפירוק השיתוף. שהרי סוד הצלחת הקיבוץ הוא ביצירת פתרונות ייחודיים לפי עקרונותיו, ההיפך מחקיינות.

 

עבודה שכירה היא חקיינות. לכאורה מה פסול בשכיר המאייש מקום שחברים לא רוצים בו? אלא שלפתרון השכירים יש דינאמיקה שחזרה ונשנתה בקומונות, קואופרטיבים וקיבוצים: מוסר עבודת החברים מידרדר ככל שהשכירים מתרבים. בתחילה זה פרקטי - מחיר שכיר נמוך ממחיר החבר ושכיר חדש גם מתאמץ יותר כדי לשמור על מקום עבודתו - אלא שבמהלך הזמן, כמות הופכת לאיכות וריבוי השכירים מוביל לאובדן היחס של חברים לעבודתם. הזול הופך להיות יקר בחישוב כלל העבודה שמקיימת את הקיבוץ.

***

דוד כנעני, איש מרחביה, תיאר כיצד הוביל הדבר לקריסת קומונות בארה"ב: "נרפות, שיתוק היזמה, פרזיטיות, רדיפת נוחיות אישית... פריקת-עול, שתמטנות, אנרכיה... לא-אכפתיות, החשדה הדדית וחשבון אישי... תן לציבור מעט ככל האפשר וקח ממנו כמה שיותר" (בתי מידות, 1960, עמ' 78-9). סימן לנגעים אלו בקיבוצים שיתופיים הם "פנסיונרים/ות" שפרשו מעבודה למרות כושר תקין ובלא שאושר נוהל כזה. זהו חלק מהחקיינות שמתלווה לשכירים. אלא מאי? בעוד הפנסיונר בחוץ משרת את עצמו, את עמיתו הקיבוצי משרת הקיבוץ. זהו מצב פרזיטי חסר-צידוק למול קשיי איוש השירותים שבחלקם יכלו "פנסיונרים/ות" לשאת. אלא שאצל מנהל כוח אדם שכיר מקובל שפנסיונר לא עובד ואין הוא רואה שזה לא מוצדק.

 

זו דוגמה אחת לבעייתיות של מנהל שכיר "מקצועי" שנוטים להעדיפו על חבר קיבוץ, ויש עוד: לחבר זוכרים כל כשלון, אך על כישלונותיו השכיר לא מדווח. לחבר אין תעודות, לשכיר – יש; אבל תעודות אינן מקנות יכולת להבין את הקודים הפנימיים של הקיבוץ. סמכויות שהיו למנהל השכיר בחוץ, חסרות לו בקיבוץ וקשה לו לנהל; הוא גם לא חווה את כאבי החברים, על עברם אינו יודע, וחסר לו ידע איך הם נוהגים לפתור בעיות. אם יציע פתרון חדשני לרוב זה לא יתאים לעקרונות קיבוץ כי הוויית שכירותו מנוגדת להוויית חברות בקיבוץ, וחסרה לו תמיכה חברתית להכנסת פתרון רדיקלי מעורר התנגדות. מנגד, מנהל שצמח מבפנים וצבר הערכה וקשרים עם החברים יכול ללכדם לפתרונות שיתופיים ושוויוניים, תואמי רוח הקיבוץ.

***

בקואופרטיבים של מונדרגון, שהצלחתם מעוררת עניין בקיבוצים, מותרים רק עד 10%-20% שכירים, וזה לוחץ להפוך שכירים לחברים. שכיר חדש שמוכיח עצמו במשך כמה חודשים, מתבקש להפוך לחבר ולרכוש מניה; כחבר עולה שכרו, אך כמה שנים מנוכה ממנו מחיר המניה בתשלומים. כך עבודה שכירה לא הופכת להמונית, תהליך שחיסל הרבה קואופרטיבים מצליחים. פתרון זה, בהתאמות נדרשות, יכול להיות יפה גם לקיבוץ. ניתן להפוך שכירים שהוכיחו עצמם ורצוי שימשיכו בתפקידם לשותפים במקום עבודתם תוך תגמולם לפי הישגיו. בדרך זו תהיה להם מוטיבציה לתרום ולחדש יותר משכיר רגיל. חברותם בענף תתרום גם לניהולו הדמוקרטי; ממקבלי הוראות, הם יהפכו לשותפים בהחלטות כמו חברים. עליית מעמדם לחברים חלקיים תעלה את מעמד עבודותיהם, תקטין את התנגדות חברים לעבוד בהן ואז לא יומצאו ג'ובים מיותרים לחברים שסירבו ל"עיסוקי שכירים". כך יוחזר הכבוד הראוי לעמל הכפיים שכיום בורחים ממנו.

 

צריך גם למשל, להחליף את המטפלים הפיליפינים של חברים עצמאים יחסית ב"פנסיונרים/ות", וכאלה יכולים/ות לשבת בקופה בחדר אוכל ולחוש שיש להם/ן מה לתרום. צריך כמובן יצירתיות בפתרונות גם לשאר סוגי שכירים, אולם היצירתיות לא תפרח בלא חזון מחודש של שיתוף, שוויון ודמוקרטיה שהם יסודות שותפות-האמת. קיבוץ לא יישאר שיתופי בלא תחושת "כולנו באותה סירה" החותרים לאותה מטרה שנבחרה באופן דמוקרטי ולכן חותרים/ות במרץ גם מי שדעתם/ן לא נתקבלה.

 

במקום "מטה שיתופי" נחוץ "מטה שיתופי-שוויוני" ובחירת מנהיגות חדשנית, כמו האבות המייסדים בזמנו, שתוביל להגשמת החזון המחודש. לשאלתו של פלג מור "האומנם כל ציבור וההנהגה הראויה לו?" אומר שההיפך נכון: מחקריי חשפו שהמנהיגים זנחו דמוקרטיה בשנות ה-30' ושוויון בשנות ה-40' (פריבילגיות מנגנוני התנועות ושאר ארגונים בין-קיבוציים), אחר כך בשמרנותם דחפו לעזיבת מי שניסו ליצור פתרונות מגשימי ערכים אלה, וכך נותר ציבור סלקטיבי שהורגל בנטישת ערכים ומאז המשבר גם השלים עם הנהגה שמשרתת את עניינם של המנהלים בכיסוי של "התחדשות". קשה להגשים את מה שאני מציע, זה מצריך מאמץ, כוח רצון ויצירתיות. עם זאת, זה לא בלתי אפשרי.

 

shapi_ra@gan.org.il

 

http://www.transformingkibbutz.com

 


ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט