לא הכול יחסי

לא הכול יחסי

מאת ראובן שפירא ואבנר (קיפי) כרמל, 24/2/2010

 

על הקיבוצים השיתופיים לבחון עצמם בהתאם לרעיון הקיבוץ המקורי, לא על-פי מה שקורה בקיבוצים המעמדיים (דיפרנציאליים)

 

דומה שמאז "נוסדו" הקיבוצים המעמדיים (דיפרנציאליים) חל שינוי מהותי מאד גם בדרכם של הקיבוצים השיתופיים: לא עוד ערכים קיבוציים של שיתוף ושוויון העומדים בפני עצמם כבעבר, אלא ערכים יחסיים המושווים לערכים הקפיטליסטיים של הקיבוצים המעמדיים. כלומר, מעתה כשיש בשטח קיבוצים כה רבים שזנחו ערכי קיבוץ, אנו אנשי הקיבוצים השיתופיים, יכולים לשפוט את עצמנו ואת ערכינו שלנו לא עוד לפי ערכי הקיבוץ המקוריים, אלא יחסית לנעשה בקיבוצים המעמדיים. במילים אחרות, כל עוד אנחנו יותר שיתופיים, שוויוניים ודמוקרטיים מהם, אנחנו נאמנים לערכי הקיבוץ.

 

אולם, הגישה ה"יחסית" הזו, שהביטוי המאפיין אותה יותר מכל הוא "אצלנו זה עוד טוב לעומת מה שקורה בקיבוצים הדיפרנציאליים", גורמת בלי משים להשלמה עם חריגות לא-מעטות מרוח הקיבוץ המקורית ושאינן מוגדרות כשכר דיפרנציאלי, השלמה שפירושה "זה בסדר להתעלם מהחריגות הללו מרוח הקיבוץ ולא להתמודד עם האי-שוויון החברתי וחוסר השיתוף שהן יוצרות, כי לעומת הפערים ההולכים וגדלים בין אלה ש"יש להם" לאלה ש"אין להם" בקיבוצים המעמדיים אצלנו זה עוד טוב".

 

כאשר הסיסמה היא "אצלנו זה עוד טוב", אז לא צריך להתמודד עם חריגות "יחסיות" שכאלו. אך האומנם באמת לא צריך? האין שום קשר בין אידיאולוגיה מעמדית של דיפרנציאליות לבין מתן רכב צמוד למנהל בכיר שכמעט כל עבודתו במשרדו ולמעט נסיעותיו סידור הרכב ידאג בנקל? האם לא נוצר פער מעמדי כאשר מנהל לוקח שכירים ולא חברי קיבוץ לענפו רק משום שכך מובלטת עליונות מעמדו? האין זה פער מעמדי כשמנהל ענף מתרחק ואינו משתתף יותר בעבודת הפועלים גם כשתפקידו מותיר לו זמן רב לכך? ומה עם הפסקת שיתוף עובדים בהחלטות ענפם, הפסקה שבפועל הופכת החברים לשכירים-בפועל כיון שגם להם אין יותר מילה בניהול ענפם? (בעצם, הוא כבר לא "ענפם", בפועל הפך לענפו של המנהל האוטוקרט!) האם קיבוץ נותר שיתופי כשלא נשמרים נהלים דמוקרטיים ואין שיתוף חברים בהחלטות שהם נושאים בתוצאותיהן לטוב ולרע? האין זו התקרבות זוחלת אל השכר הדיפרנציאלי שהונהג ב-3/4 מהקיבוצים? האין שום קשר בין זה לעובדה שעוד ועוד קיבוצים הופכים מעמדיים?

 

***

אם אין שום קשר, אזי רשאים ראשי המחנה השיתופי לטפוח לעצמם על חזם ולטעון שהם פוסעים בדרך הנכונה. אולם, כיוון שכל אחד יכול לראות את הקשר, כל אחד מבין שכאשר המנהלים מתרגלים שזכותם להחליט לבד בכל דבר, ששרוי ומותר להם כל שינוי נוהגים שמעלה את מעמדם ומחזק את שליטתם ושזכותם לפריבילגיות בשל מעמדם ולא בשל צורכי תפקידם, בסופו של דבר הם לא מסתפקים באצבע אלא רוצים את כל היד ומובילים לקיבוץ מעמדי. משום כך לדעתנו כדאי להם לראשי המחנה השיתופי לזנוח את התורה ה"יחסית" הזו, ובעקבות זניחתה לחדול מלמקד את מאבקם בקיבוצים המעמדיים. זהו הרי מאבק חסר טעם ותוחלת, הרי אין שום סיכוי שהוא ישנה דבר אצל מנהליהם עם משכורותיהם השמנות, הם הרי לא ירשו שכישלונות השיטה הקפיטליסטית הזועקים מהתקשורת יפריעו ל"ישמן ישורון ויבעט" שלהם, לבעיטה בכל מה שמריח מקיבוץ אמיתי.

 

תחת זאת על ראשי המחנה השיתופי למקד את עיקר מאבקם בחדירת הערכים המעמדיים לקיבוצים השיתופיים, בפרקטיקות הבלתי-שוויוניות והלא-דמוקרטיות המתרבות והולכות בהם, כי זו הדרך הראשית לבלימת התהליך של מעבר עוד ועוד קיבוצים שיתופיים אל המחנה המעמדי. זוהי דרך שאפשר לכנותה "הקדם תרופה למכה": על-ידי הדאגה שיהיה "יותר קיבוץ" במציאות של הקיבוצים השיתופיים, באמצעות קידום פתרונות יצירתיים להגשמת ערכי קיבוץ במערכת המורכבת מאד של קיבוץ גדול שמטבעה דוחפת לניהול יותר אוטוקרטי ואי-שוויון, יכול המחנה השיתופי לחזק את האמון בערכיו שרק הוא המחסום בפני מנהלי קיבוצים שיתופיים החולמים על משמני גן העדן הדיפרנציאלי. במקום להסתפק ב"אצלנו זה עוד טוב", צריכים אנשי המחנה השיתופי לשאול מה אצלנו רע ולשרש אותו! כל עוד נסתפק בכך שאצלם יש "פחות קיבוץ" מאשר אצלנו ולא נסתכל כמה אנחנו התרחקנו מרעיון הקיבוץ המקורי ואז נעשה מעשים שיקרבונו אליו חזרה, הגישה היחסית הנוכחית תמשיך להוביל קיבוצים אל המחנה המעמדי.

 

ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט